חולות חולון
בשבוע שעבר ערכנו סיור בחולות חולון - שטח מלבני של שלושה קילומטרים מרובעים, המהווה פיסה מבודדת מכיס החולות הענק של ראשון-לציון (שגודלו המקורי היה כ-50 קמ"ר). האתר נחשב לאיכותי ואהוב על מטיילים. סיורי לילה בחולות חולון יניבו בדרך כלל לפחות קטלן עברי אחד ונחש חולות אחד, לעתים קרובות גם שועל, והרבה יותר. אך אנשים המטיילים באזורי חולות אחרים בארץ יודעים כי חסרים במלבן זה מינים אופייניים רבים. ומי שנהגו לגור ולטייל באזור במהלך המאה ה-20 יוכלו לספר על כך שזה לא תמיד היה המצב. מגוון המינים בחולות חולון ירד מאוד בחמישים השנים האחרונות, הודות לבידוד השטח, ייצוב החולות וכניסת מינים פולשים ומתפרצים מהעיר המקיפה. המצאי ה"מדהים" שלהם אינו אלא צל לחולות הקיימים עדיין בזכרוננו.
כל מין נפלא שנותר בחולות, כאילו זוכר אחד, נפלא לא פחות, שנעלם.
הישימונית המצויה זוכרת את הכוח האפור.
הבלפס זוכר את השחאורית רחבת-הכנף.
הקטלן העברי זוכר את הצרבן הישראלי.
נחש החולות זוכר את מטבעון המדבר.
השועל המצוי זוכר את הצבי המצוי.
הגרביל זוכר את הירבוע המצוי.
כל הזכורים כנראה לעולם לא יחזרו לחולות חולון.
וחלק מאלה שהיום זוכרים יישארו בעצמם בזכרון.
ומה שעלינו לזכור, הוא שללא מאבק על עתיד החולות, וללא שימור ושיקום זהירים ומכוונים, נאבד בסוף את כולם.
חולות חולון, 7.2024