שמורת תחנת השידור, נען
כשסיפרו לי על "שמורת תחנת השידור" בנען, הייתי סקפטי. מה יכול כבר להיות בכתם חמרה מנותק בשוליים המזרחיים של מישור-החוף, בואכה עמק איילון?
אבל כשפיניתי לעצמי קצת זמן, לכבוד יום ההולדת, נזכרתי במקום - הסתקרנתי והגעתי. ועליי להגיד, שלא הייתי מוכן למה שראיתי.
הייתי על ראש גבעה, המשקיפה על תל גזר (שבעה קילומטרים למזרח). תחת ראש הגבעה הכל היה שדה תבואה אחיד ומעובד למשעי, עד לכביש שש. אבל הפסגה עצמה הייתה מוקפת גריגה כמעט בלתי חדירה של קידה שעירה, ומשעברת אותה, כאילו הגעת לעולם אבוד. כאן היה מלבן בן 25 דונמים, ובו הבתה הכי שמורה שראיתי במישור-החוף בעשור האחרון. ולא סתם בתה: בתה על חוסמס (חמרה עם גושישי כורכר), בעלת קרום קרקע קשה, שנראתה כמו העתק כמעט מושלם של המדרון הערכי, הצפון-מערבי, בשמורת השיטה, בישרש. מעולם לא ראיתי עוד אחת כמוה.
היו כאן סחלב קדוש וזוטה מעורקת, ערבז דק-פרחים ומוצית קוצנית, נימית ממולענת וזעזועית גדולה, פעמונית גפורה, רותם המדבר וצמחים נוספים שהכרתי משמורת השיטה. אבל היו גם מינים נוספים: תורמוס שעיר, כלך מצוי, לוענית מצויה ואחרים. בית-הגידול היה במצב קרוב למושלם: ללא פסולת או סימני שריפה, וכמעט ללא סימני עבודות עפר. במהרה גיליתי את הסיבה לכך: תחנת שידור בריטית ישנה, הצמודה לשטח ממערב. תחנה זו קיבל צה"ל בירושה, ושטחי החיץ שלה נותרו כמעט ללא שינוי במשך כל אותן שנים. לא הספקתי לבדוק, אך השטח השייך לצבא הוא אזור פתוח נדיר בגודלו באזור, ואולי יש בו עוד פניני טבע.
נאמר לי כי ישנן תוכניות לבנות בשטח תחנת השידור בעתיד, אבל האם יבנו על "השמורה"?
איני יודע אם תושבי נען מודעים לערכו של אתר קטן זה, בו קיים בית-גידול נדיר ומאויים אף יותר מגבעות הכורכר. ואני בטוח שלצה"ל אין מושג לגבי האוצר שיש ברשותו*.
להגיע לשמורת תחנת השידור הרגיש לי כמו לגלות את קבר תות-ענח-אמון, אחרי שכל מה שהכרתי היו קברים שנפרצו ונבזזו. טוב עשו אנשי הקיבוץ, ששמרו על האתר בסוד. אך חוסר מעשה לא יציל אותו לתמיד. הגיע הזמן לפעול, ולדאוג לכך ש"השמורה" תהיה לא רק כינוי, אלא גם סטטוס, כך שכשיגיעו הדחפורים, הם יפסחו על ביתם של הסחלבים והתורמוסים, שנשאר במצבו זה, אולי מאז שהגבעה עצמה נמצאת כאן.
שמורת תחנת השידור, נען, 5.2022
*לרט"ג דווקא ידוע, כפי שתיקן עמית מנדלסון.