הערה: אף ששתי הלילניות מוצגות בפוסטים כשייכות לשני סוגים שונים, שני המינים שויכו לאחרונה לסוג Larinia.
***

שבוע הדופלגנגר יגיע רק עוד חצי שנה, אבל הנה שני עכבישים שכבר מוכנים אליו:
מימין: Lipocrea epeiroides
משמאל: Larinia chloris
מדובר בשני עכבישים שאנחנו מכנים "לילניות": גלגלנים הבונים רשת חדשה כל לילה. לא כל הלילניות דומות, אבל שתי אלה כה דומות, עד שטרם מצאנו איך להבדיל ביניהן בשדה. דמיון חיצוני זה היה מספיק כדי שבמשך עשור במאה ה-20 שני המינים נחשבו לאותו המין. זאת על אף השתייכותן לשני סוגים שונים!
לא עוזר גם ששני המינים חולקים בית-גידול, ואף חופפים בטווח התפוצה שלהם: דרום הים התיכון, מזרחה עד הודו.
הפרטים בתמונה נאספו לצורך מחקר מדעי, ויועברו לאוספי הטבע הלואמיים, כך שאני יכול לדעת - בדיעבד בלבד - איזה מהעכבישים הוא איזה.
בימים אלה האקדמיה דנה בשמותיהם של חלק מהעכבישים, כך שכנראה שבשנה הבאה שתי הלילניות בתמונה יתהדרו בשמות עבריים חדשים.

כפר סבא (מימין), ביצת פולג (משמאל), 8.2025
***

הערב ב"מדריך ארצות החמרה לסיורי לילה": לילנית מחודדת (Lipocrea epeiroides)
באחד מסיורי הלילה שהעברתי בקיץ האחרון הרגשנו את עצמנו כהולכים דרך ארץ קסומה: מכל עבר ניבטו והבריקו באור פנסינו רשתות גלגל עדינות ויפייפיות, כאילו האגמון סביבו סיירנו התקשט מבעוד-מועד לקראת ליל כל הקדושים. בכל רשת ישב עכביש חיוור - לרוב ממש באמצע הרשת, אלא אם באותו רגע לכד את אחד מאלפי הזבובונים שרפרפו באוויר. מחזה זה היה מרשים במיוחד לאור העובדה שרק שעה אחת לפני כן, טרם השקיעה, הרשתות הללו לא היו שם.
אכן, הלילנית המחודדת מצטרפת לשורה של מיני עכבישים הבונים את רשתם בערב ומפרקים אותה בבוקר, לקראת יום של שינה.
לילנית זו היא גם מעניינת טקסונומית.
היא התגלתה לראשונה עוד במאה ה-19, כאשר פרט נאסף ביריחו. עברו כמעט מאה שנה עד שעסקו בה שוב - הפעם זה היה הארכנולוג הישראלי גרשם לוי, שתיאר מין זה מחדש בשנות ה-80 והחזיר אותו לתשומת-הלב של העולם המדעי. מאז, עכביש זה, שכביכול היה אנדמי לארץ-ישראל, נמצא במגוון מקומות: מהודו ועד סרדיניה. כיצד זה פספסו אותו עד סוף המאה ה-20? העניין הוא שמין זה דומה מאוד ללילנית המוארכת (Larinia chloris), וההבחנה ביניהן נעשית בעיקר בעזרת בחינה של אברי הרביה, תחת מיקרוסקופ. כל עוד לא ידעו שיש כאן שני מינים משני סוגים, מעטים טרחו לבדוק.
(אני טרחתי)
-
מה למדתי במהלך הציור: כל פעם שאני מנסה לצייר רשת גלגל, אני מנסה לעשות אותה מושלמת, כמו שהן נדמות לי. ואז אני מסתכל על רשת גלגל אמיתית ומבין כמה טעויות, קרעים וחוסר סימטריה קיימים במבנה הזה. פתאום אני גם מודע למרקם המאוד שונה של הרשת באזור בו העכביש יושב. כלומר, יש את הרשת עם החוטים המקבילים היפים - זה איפה שהחרקים נדבקים. אבל לקראת המרכז יש רשת אחרת, פחות עקבית ועד חורים גדולים יותר. ובאמצע יש חור של ממש. אני חושב שזה עוזר לעכביש לעבור מצד אחד של הרשת לשני, בעת הצורך.