כשגיגלתי את שמה של שחרורית המזוסטנה (.Mesostena sp), חששתי שלא אמצא דבר מלבד מאמרים טקסונומיים, ושאוכל לכתוב רק על תפוצה או קרבה לשחרוריות אחרות. אחרי הכל, על-פניו נראה כאילו כל השחרוריות הקרקעיות הן אותה החיפושית, עם עיצובי אריזה שונים. אבל מתברר שהאקולוגיה של הסוג הזה נחקרה קצת. אנחנו יודעים, בין השאר, שמזוסטנות אינן רק אוכלות שיירים, אלא מסוגלות לטרוף חרקים (תכונה נדירה בשחרוריות) ואף נחקרות כאוייב טבעי של מזיקי בוטנים ותמרינדי!

פארק לכיש, אשדוד, 12.2020
***
על אף התהום האבולוציונית ביננו לבין שחרוריות המזוסטנה (.Mesostena sp), אנחנו מזהים מיד כי מדובר בהזדווגות, כאשר הזכר נמצא מעל הנקבה, בדומה לדרך בה הפעולה נעשית ברוב היונקים. התנוחה הדומה מוכתבת על-ידי דמיון מסויים במיקום והתפקוד של אברי הרביה. עם זאת, על אף הדמיון השטחי, הפין של החרק אינו הומולוגי (בעל מקור אבולוציוני משותף) לפיניהם של היונקים.
איבר מוארך המחובר ישירות למערכת הרביה הזכרית, ושתפקידו להפקיד זרע במערכת הרביה הנקבית, התפתח מספר פעמים בבעלי-חיים: בחרקים, ברגלבישים, ביונקים, בזוחלים מסויימים, ברכיכות ועוד. במקרים נדירים, האיבר המוארך נמצא דווקא אצל הנקבה, בעוד לזכר איבר רביה בעל חלל תואם, מעין "פות".
פין השחרורית הוא איבר ממופרק, בעל חלקים מוקשים. אין לו דמיון חיצוני לאברי הרביה שלנו. הוא אף לא מעביר את הזרע בצורת זירמה, אלא בחבילה הנקראת ספרמטופור (spermatophore). זהו שריד לאורח חייהם של אבות החרקים, שאצלם, במקום לבצע הפריה פנימית, הזכרים היו מפרישים לסביבתם ספרמטופור, אותו הנקבה הייתה מוצאת וקולטת. כך עדיין קורה אצל הקפזנבים, קרוביהם של החרקים האמיתיים.

תל-אביב, 5.2022