המטיילים בטבע בימי החורף יכולים להבחין בעכבישים חומים בהירים הרצים על-פני העשב, ולהם בטן אגסית בצורתה. אלה הן הענבליות (.Pisaura spp), קרובות-משפחתם חובבות-הצומח של הזאבנים. סידור העיניים שלהן דומה לשל הזאבנים, אך הוא רחב יותר והעיניים עצמן קטנות יותר. צורת הבטן, וה"בלורית" המצחיקה בקדמת הראשחזה הם סימנים טובים לזיהוי בשדה. בחורף כולן צעירות וקטנות יחסית. לקראת האביב יתחילו להופיע הבוגרים, להם גודל מרשים יותר.
אף שעכבישים אלה לא בונים רשת ציד, לקראת סוף האביב נראה את הנקבה מותחת בין ענפי שיח מטווה גדול עבור תטולתה.

משארי יער אוסישקין, כפר-סבא, 1.2021
***

בנות הסוג ענבלית (.Pisaura spp) הן הנציגות היחידות של משפחת הענבלניים (Pisauridae) במישור החוף. הענבלניים הם קרוביהם של הזאבניים, וחולקים עמם מבנה גוף ואורח חיים. רבים מהענבלניים הם חובבי מים, וחלקם אף טורפי דגים, אך הענבליות דווקא מבכרות את האחו - בית-גידול המצוי אצלנו בשפע.
לענבליות עונתיות ברורה. בזמן זה של החורף הן רק בחצי מגודלן הסופי. באביב נראה כבר בוגרים, בגודל של זאבן בינוני. נזהה בקלות את הנקבות, שכן הן יישאו את פקעות הביצים במלקוחיהן, ולא בקצה בטנן. בקיץ ישובו הבוגרים וייעלמו עד האביב הבא.

כפר מל"ל, 12.2019
***

זכר הענבלית (.Pisaura sp) הזה כושל לו בעשב הגבוה בחיפושים אחר נקבה להזדווג איתה. אך הוא מחפש גם טרף - איזה זבוב או חגב נחמד - לא לעצמו, אלא כמתנת כלולות לאם ילדיו. אם יבוא בידיים ריקות, הסיכויים שהנקבה תקבל אותו יורדים בחצי.
משיתפוס חרק מתאים, הזכר יעטוף אותו במשי ויגיש אותו לנקבה. טקס ההזדווגות עצמו יכלול בין השאר אחיזה ועזיבה של המתנה, ואכילתה על-ידי הנקבה.
אבל מה קורה אם הוא לא הצליח לצוד דבר? אין בעיה. עליו למצוא פסולת כלשהי - אולי שאריות חרקים או חומר צמחי יבש - ולעטוף אותו במשי. נקבת הענבלית תקבל אותו בשמחה ותתחיל את טקס ההזדווגות. הבעיה בתכסיס הזה היא שבמהלך ההזדווגות הנקבה תגלה שהחבילה שהיא קיבלה לא מכילה את המזון שהובטח לה, ותפסיק את ההזדווגות בשלב מוקדם.
הזכר הרמאי - צאצא לזכרים שהתרבו בהצלחה לפניו - "יודע" איסטינקטיבית כי לא נותר לו הרבה זמן, ומבצע את ההזדווגות מהר יותר מחבריו האמינים.
כן, זכרים נחמדים הם החלום. אבל הטבע הוא מבאס, כידוע, וגם רמאות זוכה להתקבע כהתנהגות המעלה את הכשירות של מינים רבים.

מרחבי-רחובות, 3.2023
***

מבט בעיניה של הענבלית (.Pisaura sp)
הענבליות צדות על צמחייה ועל האדמה, ביום ובלילה כאחד. מה שמאפשר להן להמשיך את פעילותן אל תוך שעות החושך הוא שכבה מחזירת אור בעיניהן (tapetum), המגדילה משמעותית את כמות האור הנקלטת על-ידי עצב הראייה. שכבה כזאת, כשלעצמה, אינה נדירה בעכבישים, אך בחלק מהמשפחות (למשל, בענבלניים) קיים טפטום שאינו אחיד, אלא בנוי פסים-פסים. נחשב שצורה זו משפרת את יכולת ראיית הלילה אף יותר.
הענבלית בהחלט צריכה לנצל את כל הזמן שעומד לרשותה, שכן, בסוף מאי ימותו הבוגרים, והצעירים שהבקיעו יישארו להמשיך אל תוך הקיץ.
שחקנית משנה: פרט מתרבה של כנימת עלה.

כפר-סבא, 4.2020