הערב ב"מדריך ארצות החמרה לסיורי לילה": האצנדל (.Scutigeridae spp)
את האצנדל הכרתי מתוך איור בספר "חובב הטבע" של ג'ראלד דארל. זה היה אותו עותק פגום שהורי קנו לי בעשרה שקלים, באופן מקרי כמה ימים אחרי מותו של הסופר, ב-1995. "חובב הטבע" (שבטח מכיל פיסה מהנשמה של דארל), עם ההצגה הנלהבת שלו של מגוון המינים ותשומת-הלב שלו לכל ממצא בשדה, הפך להיות התנ"ך שלי בשנים שלאחר-מכן. עם זאת, הספר גם הטעה אותי לא מעט, שכן הטבע שהוצג בו בפרוטרוט היה זה של בריטניה וצרפת. לשווא חיפשתי בבאר-יעקב ערבות אברש וביצות כבול. לשווא זיהיתי את הגדילן שלנו בתור קרדה, את היונית האלג'ירית בתור "הזבלית המצויה" של אנגליה ואת דבורת-העץ הצהובה כדבורת בומבוס.
אבל את האצנדל הספר לימד אותי לזהות נכונה. לא שאפשר לטעות כאן. בעוד הנדל הממוצע מאופיין בגוף ארוך, רגליים קצרות ועבות, מחושים קצרים ומיעוט עיניות (אם בכלל), לאצנדלים יש גוף קצר, ממנו מזדקרות רגליים ארוכות ודקות ומחושים חוטיים ארוכים. עיניות האצנדל מרובות ומקובצות לכדי עין מורכבת, כמו אצל החרקים. אם הראו לך אצנדל אחד, תוכל לזהות כל אצנדל אחר בעולם.
זה לא אומר שיש רק מין אחד, אלא שכל המינים בסדרת האצנדלאים (הכוללת שלוש משפחות) מאוד דומים זה לזה. זה גם לא שהם קרובים מאוד זה לזה: מדובר בסדרה עתיקה שקיבלה זמן מספיק כדי להתפלג ולהתפצל. כנראה שצורת הגוף הזאת, ואורח-החיים שהולך איתה, הם "סוסים מנצחים" במירוץ האבולוציוני, שהברירה הטבעית שוקדת דור אחר דור על שימורם. אין זה אפילו גוף המותאם לסביבה ספציפית: אצנדלים הדומים במראה שלהם מצויים במדבריות ויערות גשם כאחד, וכמובן גם בבתים. על-כן הם ידועים בארצות רבות בתור "נדל הבית" ותרומתם להדברת מזיקים מוכרת. ולכן דארל בחר בתמונת אצנדל עבור העמוד הראשון בפרק "סביבת הבית" של ספרו.
-
מה למדתי כשציירתי: לא הבנתי עד כמה הרגל האחורית של האצנדל היא ארוכה, ממש כמו המחושים. ראיתי שבתמונות רבות ברשת הרגל הזאת חסרה. גם אצל הנדל בתמונה, שציירתי לפי פרט שמצאנו בסיור לילה ברחובות, חסרות שלוש רגלי הליכה, שהוא אולי השיר בהגנה עצמית. מעולם גם לא הבחנתי בכתמים הלבנים עם הטשטוש האדום, שנמצאים בשולי פרקי הגוף. בנוסף, לא ידעתי באיזה אופן מוזר הרגליים מתחברות לגוף: הבסיסים שלהן קודם-כל יורדים ישר למטה ורק משם הרגליים נשלחות לצדדים. זה נראה כאילו האצנדל נתמך על-ידי קשתות דואות.
***
רגליים.
האצנדל (.Scutigera sp) הוא נדל בעל גוף קצר ורגליים ארוכות. הצעירים בוקעים עם שמונה רגליים בלבד. בכל נשל מתווסף זוג רגליים, עד שמספרן מגיע לשלושים. על אף ריבוי הרגליים, האצנדל הוא מאוד זריז וקשה לשכנעו לעמוד בשקט.
הם חיים במקומות לחים: תחת אבנים, ברקבובית ובגזעי עצים מתים. לפעמים הם נכנסים לבתים ומפחידים את יושביהם. אמנם יש לאצנדל ארס (המשמש אותו לציד פרוקי-רגליים), אך הוא אינו יכול להסב לנו נזק.
פארק אריאל שרון, 12.2017
***
אצנדל (.Scutigera sp) זה נמצא בביתי, בקומה השנייה. לא בכדי העולם דובר האנגלית קורא לו "נדל הבית". יצורים בלתי-מזיקים אלה יכולים להיראות מפחידים, אך בהתחשב בכך שהם אוכלים חרקים, אולי כדאי לתת להם להמשיך לחיותה לצדנו, במיוחד כאשר בעונת הקיץ הופכים משכנות האדם מפלט לחרקים רבים המבקשים צל ולחות.
רמת-גן, 6.2018
***
גם האצנדל (.Scutigeridae sp) וגם התיקן שהוא צד הם כביכול בעלי-חיים קרקעיים. עם זאת, כאן אנחנו תופסים אותם בגובה של כמטר, על ענפי אלת המסטיק (Pistacia lentiscus).
במהלך הלילה אנחנו עדים למגוון התנהגויות מוזרות, בין אם בתחום החיזור וההזדווגות, שיחור מזון או הפצה. וכמובן שיש גם התנהגויות להן טרם הצלחנו למצוא הסבר. הלילה הוא זמן בו אנחנו מגלים מה הטבע עושה כאשר איננו מסתכלים.
אזור נחל אלכסנדר, 7.2020