זמן להכיר יצור חדש!
והפעם, לבנן צחור (Albugo candida).
אורגניזם טפילי זה מתמחה בבני משפחת המצליבים, דוגמת הצנון המצוי (Raphanus raphanistrum) בתמונה. עם נבגיו הלבנים (המוזכרים פעמיים בשמו המדעי ופעמיים בשמו העברי!) הוא דומה לפטרייה, ונחשב לפטרייה בעבר. כיום ידוע כי הוא והמערכה אליה הוא משתייך - פטריות-הביצה (Oomycetes) - אינן פטריות אמיתיות, אם כי לעתים הן נראות ומתנהגות כך. אחד הרמזים המוקדמים לשיוכן הבעייתי היה הגילוי כי דופן התא של פטריות-הביצה בנוי תאית (כמו צמחים) ולא כיטין (כמו פטריות). פטריות-הביצה לא מייצרות גופי-פרי כמו חלק מהפטריות, אבל נוכחותן מורגשת, שכן יש ביניהן גורמי מחלה חשובים, כמו Phytophthora ramorum, הקוטלת עצי אלון* או Phytophthora infestans שגרמה לרעב תפוחי-האדמה באירלנד**.
אם להסתכל במבט יותר רחב, פטריות-הביצה שייכות לתת-ממלכת ה-Heterokonta הכוללת יצורים שרובם יצורי פלנקטון חד-תאיים. בין אלה קבוצות שרכשו את היכולת לעשות פוטוסינתזה, ואף התפתחו לכדי "אצות" רב-תאיות, דוגמת האצה הקרקעית בוטרידיום (Botrydium), והאצות החומיות (Phaeophyceae, הכוללות את אצות הקלפ הענקיות של קליפורניה ואת האצות הצפות של ים סרגסו). אצות אלה אינן קרובות לאצות הירוקיות ולצמחים האמיתיים, על אף הדמיון במראה ובתפקוד.
אחת התכונות המבדילות של ה-Heterokonta הוא שני השוטונים*** שלהם, מהם אחד הוא מחוספס ואחד הוא חלק. שוטונים אה ניכרים בעיקר בצורות החד-תאיות של הקבוצה, אך גם מצויות באחד משלבי החיים של הלבנן: בתנאים מסויימים הוא מייצר נבגים ניידים (zoospores), השוחים בעזרת זוג שוטוניהם בתוך קרום המים הקיים על משטחים לחים (למשל אחרי גשם), כאילו היו יצורים חד-תאיים עצמאיים. על הנבג הנייד מוטלת המשימה למצוא פונדקאי מתאים - צנון, חרדל, ילקוט-רועים או משהו קרוב - ולעשות זאת לפני שפני-השטח יתייבשו.
אני לא יכול שלא להרגיש כלפיו קצת אמפתיה, גם אם ידוע לי שהדבקה מוצלחת תגרור המחלה הקשה "חלדון לבן" בצמח המטרה.
הוד-השרון, 2.2021
*המחלה נקראת Sudden Oak Death - וזה יהיה השם של להקת המטאל שלי.
**אז כל מי שאומר "בסוף גילו שהאשמה הייתה פטרייה" טועה. זאת לא פטרייה!