כשאתה חי מביקור בפרחים בצבעים בוהקים שונים, לא יועילו לך צבעי הסוואה עמומים. מסיבה זו, למאביקים יש לעתים צבעים בולטים, ביניהם נפוצים פסי הרתעה צהובים-שחורים. לפעמים אפשר להתבלבל בין כל החרקים המפוספסים הללו - תופעה עליה מסתמכים חסרי הארס שבחבורה זו.
כיצד נבדיל, למשל, בין זבוב לדבורה?
ראשית, נסתכל על המחושים. לדבורים מחושים בולטים ועבים, כמו מחושי נמלה. לרוב הזבובים מחושים שרידיים, שבקושי נראים.
גפי-הפה גם יעזרו לנו. לדבורים יש לסתות, שוב: כמו של נמלים, קרובותיהן. לזבובים, לעומתן, יש גפי-פה מסננות-יונקות: אותו חדק קצר שאנו רואים אצל זבוב הבית.
אם הזדמן לנו פרט מת, אפשר להביט בכנפיים. לדבורים שני זוגות כנפיים, הנראים בזמן החיים כזוג אחד. לזבובים זוג אחד בלבד.
אבל האין העיניים סימן ברור? לא ממש. אמנם לזבובים רבים עיניים גדולות בהרבה מעיני דבורה נקבה, לזכרי דבורים יש לעתים עיניים גדולות, הנראות כשייכות לזבוב.

מימין: דבורת דבש (Apis mellifera), כפר מל"ל
משמאל: רקבן מפוספס (Eristalinus taeniops), כפר-סבא
12.2019
***

שמעתי שאתה אוהב פסים.
הרקבן המפוספס (Eristalinus taeniops) הוא זבוב ממשפחת הרחפניים, שכמו רחפנים רבים אחרים (למשל הזה בקדמת התמונה) מחקה בבגרותו דבורה. נראה שהבטן המפוספסת לא מספיקה לו, והוא מוסיף פסים על עיני הזבוב הענקיות שלו, כמו שאין לאף דבורה!
רקבנים בוגרים ניזונים בפרחים, אז מאיפה קיבלו את שמם? מקור השם הוא בזחל, שלא נראה כמו זחל דבורה, אלא כמו ראשן משונה, החי בשלוליות מים מזוהמים, לעתים בהקשר לביוב או משקי בעלי-חיים.
על אף ההבדלים באורח החיים, כל שלב בחיי הרקבן תורם בדרכו למערכת האקולוגית.

כפר-סבא, 1.2019
***
הרקבן המפוספס (Eristalinus taeniops) הוא זבוב נפוץ בישראל. זחליו חיים בבוץ, והבוגר מאביק פרחים ומחקה דבורים.
תפוצתו המקורית משתרעת באפריקה, אגן הים התיכון והמזרח התיכון. מין מקומי לכל הדעות.
אבל הוא גם מין מלווה אדם, הנהנה מהתעלות הבוציות והזיהום החקלאי האופייניים לסביבת מחייתנו. יחד עם תנועות האדם הצליח הרקבן למצוא את דרכו לעולם החדש.
התיעוד הראשון באמריקה הוא מפרט שנתפס בפלורידה, ב-1985. מאז עברו פחות מארבעים שנה, אך הזבוב הזריז הצליח למלא את כל התפוצה הפוטנציאלית שלו בביתו החדש: מקליפורניה עד ארגנטינה. מעבר לזה כבר קר לו.
הפלישה לאוסטרליה עוד מחכה להתרחש.

גבעת האירוסים, ראשון-לציון, 2.2023
***

בימים חמימים ניתן לראות רקבנים מפוספסים (Eristalinus taeniops) עומדים באוויר, כמו שדבורים לעולם לא עושות. הם כה דוממים, שגם צלם חובב יכול לצלמם בלי הרבה מאמץ. למיטב זכרוני, אלה זכרים שמחפשים נקבות. כשהם רואים חרק עובר לידם, הזכרים עטים עליו, ואחרי זה מבררים אם זאת נקבה מהמין שלהם, או משהו אחר.
לא תמיד צריך ללמוד מוסר מהטבע.

כפר-סבא, 12.2020