קשה לצלם סיס חומות (Apus apus) בפוקוס, אז תצטרכו להסתפק בתצלום מטושטש.
סיס החומות הוא המין רחב התפוצה ביותר במיני הסיסים, וגם המין המצפין ביותר. הודות לחימום שמספק זרם הגולף, סיסים מסוגלים לקנן בצפון נורבגיה: צפונית אף יותר משני מיני הסיסים המקננים בקמצ'טקה ובקולומביה הבריטית. אזורי הקינון גם נמתחים דרומה, עד למרגלות ההימלאיה. באופן מפתיע, הסיסים המקננים בצפון הודו חורפים באפריקה! למעשה, כל סיסי החומות חורפים באפריקה: מקו המשווה ודרומה - שם הם מתענגים על חרקי הקיץ הדרומי, עד שמזג האוויר במולדתם ישוב ויתחמם.
על אף הנוכחות שהם מפגינים כשהם בסביבה, נדידת הסיסים לא הייתה מוכרת לציבור עד המאות האחרונות. באירופה הייתה מקובלת הסברה, כי הסיסים חורפים בבוץ, בדומה לדו-חיים.

אף כי הם אינם מסוגלים להיכנס לשנת חורף, סיסי החומות יכולים, למעשה, להיכנס לטורפור - מצב בו חילוף-החומרים יורד בצורה משמעותית. טורפור כזה מתרחש רק בתנאי מזג-אוויר קר, ורק עם סיסים מקננים, שכן רק הם ישנים שלא בתעופה. בלילות קרים סיס יכול להוריד את רמת חילוף החומרים שלו לפחות מחצי מאשר בזמן היום. אזי טמפרטורת הגוף שלו גם תרד, בכשמונה מעלות.
היכולת של ציפורים להיכנס לטורפור אינה ייחודית לסיסים, ומשותפת למשפחת-האחות שלהם: הקוליברים. תכונה זו, ששתי המשפחות כנראה ירשו מאב משותף, מאפשרת לציפורים קטנות אלה לקיים אורח-חיים יקר מבחינה אנרגטית, מבלי שירעבו למוות בזמנים בהם איסוף מזון אינו אפשרי.

גבעת האירוסים, ראשון-לציון, 6.2024