הסתיו כבר כאן.
אולי לא מבחינתנו, אבל מבחינת צפון אירופה, הוא כבר התחיל. וזה אומר שהציפורים נודדות דרומה. בעוף נודד שכזה הבחנתי ביום שני האחרון, איך לא, בנחל האיילון, מהגשר של תחנת רכבת מרכז.
האנפה האפורה (Ardea cinerea) היא הגדולה באנפות הפוקדות את ישראל בקביעות. היא מתרבה ברחבי אירופה, אך לא בארץ.
בארצות הצפוניות נדידת הציפורים מתחילה זמן קצר אחרי סוף עונת הרביה, כך שעופות אלה מגיעים אלינו לעתים לפני העופות הנודדים של דרום אירופה, וכאשר העופות המקייצים שלנו (כדוגמת השרקרק) בכלל עוד לא חושבים על להתחיל לנדוד.
חלק מהאנפות האפורות נשארות בארץ, אך רובן ימשיכו לאפריקה, לשלות אמנונים ושפמנונים (ואולי גם אבקועי תנינים) מהזמבזי והלימפופו.

נחל איילון, תל-אביב, 8.2015
***

האנפה האפורה (Ardea cinerea) הזאת צדה בהצלחה דג בתעלת האיילון, סמוך לתחנת רכבת השלום.
עיני אנפות נוטות כלפי מטה, כך שגם כאשר מקורן מקביל לקרקע, הן יכולות לראות מה שמתחתיהן. שדה הראייה התלת-ממדי שלהן אינו רחב, אך הוא ארוך, כך שביכולתן לכוון במדוייק אל טרפן, כל עוד הן פונות אליו עם גופן. זאת, בשילוב עם יכולת לתנועה מהירה מאוד הופכות את מקור האנפה לצילצל ביולוגי יעיל מאוד למרחקים קטנים.

נחל איילון, תל-אביב, 9.2021
***

האנפה האפורה (Ardea cinerea) היא הגדולה באנפות הנראות בקביעות בארץ. מאז ייבוש החולה היא אינה מקננת בארץ, אך ניתן לראותה כאן לאורך כל השנה.
בשונה מהחסידות, הניזונות בעיקר מבעלי-חיים יבשתיים, עיקר מזונה של האנפה האפורה הוא דגים. עקב גודלה, אנפה זו מעדיפה לעתים דגים גדולים יחסית, דוגמת פרטים בוגרים צלופחים, קיפונים וקרפיונים. אך כשיש בבית-הגידול דגים קטנים הקלים לתפיסה, היא לא תתבייש להסתמך עליהם למחייתה.
את הדגים - תחום התמחותה - האנפה מעכלת בשלמותם. שאר הטרף שלה (המהווה אחוזים בודדים מתפריטה) הוא מגוון, וכולל בעיקר יונקים קטנים (למשל, נברנים), ובמידה פחותה, דו-חיים, עופות וחסרי-חוליות שונים. כל אלה קשים יותר עבור מערכת העיכול של האנפה, ושאריותיהם נפלטות בצורת צניפות. כך יוצא, שאחרי בחינת הצניפות בלבד אפשר היה להגיע למסקנה כי האנפה האפורה אוכלת בעיקר יונקים, ונמנעת כמעט לגמרי מדגים.

פארק הירקון, תל-אביב, 1.2024