שיניים טוחנות של אוכלי עשב נחשבות לרוב לשיניים "קהות", השוחקות את המזון הצמחי, בניגוד לטוחנות של טורפים, שהתפתחו למלתעות בעלות חודים. הטוחנות שלנו אכן קהות, אבל דווקא אצל אוכלי עשב רבים הטוחנות הן חדות יותר מאלה של טורפים. כך ניתן לראות בלסת שבתמונה, שהייתה שייכת לעז או כבש. בעלי-חיים אלה משייפים תדירות את שיניהם: לסת תחתונה בעליונה. התנהגות זו היא נפרדת מפעולת הלעיסה והיא הופכת את צדי השן ללהבים מושחזים. עלי דגניים, המהווים את עיקר מזון הצאן, מכילים סיליקה, ההופכת את אכילתם לפעולה שוחקת מאוד. יכול להיות שחיתוך נשנה המזון, במקום טחינתו, עוזר להקטין את שחיקת השיניים, או לפחות להגבילה לשוליים מצופי האמייל, אותם ניתן להשחיז מדי יום.
גבעות טירת שלום (אנ"מ נס-ציונה), 11.2021