עץ הדומים נגוס.

איני יכול לסרב לפירות בשלים של שיזף מצוי (Ziziphus spina-christi). מאז שגיליתי שהם אכילים* אני מתענג על טעם התפוח המיובש שלהם בכל הזדמנות. אבל ה-"איני יכול" שלי הוא בסך הכל צורה של "לא רוצה". לעומת זאת, זבוב-פרי השיזף (Carpomya incompleta) באמת לא יכול לחיות ללא פירות השיזף.

חרקים אלה נפוצים במחצית הצפונית של אפריקה ובמזרח התיכון. לאחרונה גם פלשו לחלקים של דרום אירופה. הם מטילים את ביציהם על מינים שונים של שיזף. הזחל מתפתח בתוך הפרי, ולקראת ההתגלמות צונח לקרקע, שם הוא משלים את גלגולו. מחזור החיים קצר ומאפשר התפתחות של כמה דורות בשנה. על פירות שיזף רבים אפשר לראות את חורי ההגחה שלהם, איתם אנחנו, חובבי פירות הבר, חייבים להשלים. כיאה לחרק המתפתח בתוך פרי קטן, זבוב-פרי השיזף הוא קטן יחסית לזבובים דומים, כמו זבוב-הפרי הים-תיכוני.
את המין הזה הכרתי במהלך עבודתי, שכן הוא מהווה מזיק של מיני שיזף תרבותיים. אחרי שקיבלתי משלוח של פרטים מהערבה, החלטתי לגדל כמה בעצמי. ירדתי אל עץ השיזף הזקן שבחורשה הסמוכה לבניין ואספתי פירות מהרצפה. זה היה ב-20 בנובמבר. כחודש אחרי זה, ליד הפירות הופיעו חביונות לבנות (וגם מספר צרעתנים - טפילים של הזבוב). בדקתי את הקופסה עם הפירות מדי יום - והיום סופסוף הם הגיחו: זבובי שיזף בוגרים מארצות החמרה!

החרקים העדינים הללו, עם פסי הכנף הכתומים שלהם, הם חלק ממרקם החיים הייחודי של מישור-החוף. הם מיוחדים לא פחות מזנב-הסנונית או הפשוש שנפגוש בטיול. הבעיה היא שהם קטנים ומהירים מכדי שנבחין בהם. אבל הם היו שם כאשר שיחקנו תחת עץ הדומים, הם היו שם כשגילינו במסעותינו בוסתנים נטושים, הם היו שם כשיצאנו לפיקניק עם אהובינו, הם היו שם כשהבאנו את ילדינו לטעום לראשונה את הפירות. הם ימשיכו להיות שם כל עוד עצי השיזף קיימים - אך כעת נדע שהם שם, ושהם (קצת כמונו) לא יכולים אחרת.

הקריה החקלאית, ראשון-לציון, 1.2025

*למרות שהמדריכה ב"נאות קדומים" הסבירה שהם מאוד רעילים, בהתבלבלה בין ה"תפוחים" של השיזף ל"תפוחים" של הדטורה. זה עיכב את הטעימה הראשונה שלי לפחות בשנתיים!