הפרטים משתנים, אך העיקרון זהה.
לשישית הצבעים (Chrozophora tinctoria) היא צמח חד-שנתי קטן הנפוץ בימי הקיץ בשטחים מופרעים. אפרוריותה וקומתה הנמוכה מזכות אותה בהתעלמות מהציבור הרחב. מקרוב מתגלה צמח יפה, עם נקודות דמיון מפתיעות לקרוב-משפחתו: הקיקיון המצוי (Ricinus communis).
השניים, הגדלים לעתים צד בצד, בצד אותן הדרכים, נראים תחילה כשונים מאוד. האחד חלק בעוד השנייה שעירה; לאחד עלים מאוצבעים בעוד עלי השנייה עם שוליים גליים בקושי; הוא גבוה והיא נמוכה; הוא ירוק-אדמדם והיא ירוקה-כחלחלה. אך אז נראה את הפירות בעלי הסימטריה המשולשת. צורתם כמעט זהה, קר שבמקום קוצים, פרי הלשישית מכוסה גבשושיות. גם העלים, בסופו של דבר, דומים - שכן בשני המינים איברים אלה מכילים בבסיסיהם צופנים חוץ-פרחיים, המושכים אליהם נמלים. גם בפרחים יש דמיון: שני הצמחים חד-ביתיים, אך בעלי פרחים נפרדים המסודרים לאורך אותה התפרחת.
אצל הלשישית פרחי הנקבה נמצאים בתחתית התפרחת והם פורחים ראשונים. פרחי הזכר (בתמונה), בראש התפרחת, נפתחים רק אחרי שפרחי הנקבה עברו האבקה זרה.
לפני שמכירים את הלשישית, תכונות הקיקיון הן מוזרות ותו לא. אך הלשישית מגלה אותן כירושה משפחתית המשותפת לקבוצת מינים שלמה במשפחת החלבלוביים, ומהווה עדות לקרבתם.
צומת גהה, 7.2021