קוקייה מצוייצת (Clamator glandarius), לא פחות!
הנה לכם ציפור גדולה שלא דומה לשום דבר אחר בארץ, למעט אולי עורבני ממש ממש... אבל גם לא. היא אפילו לא דומה לקוקייה האירופית (Cuculus canorus) - קוקיית השעון הקלאסית - שאינה מקננת במישור-החוף.
הקוקייה המצוייצת, לעומתה, מקננת אצלנו ועוד איך, או ליתר דיוק, מטילה את ביציה בקני עורבים. ממש בימים אלה ראשונות הקוקיות חוזרות משטחי חריפתן, מדרום לסהרה. הן מגיעות בזמן כדי להנות מהתפרצות דובוני הקורים וזחלי עשים אחרים, המהווים את עיקר מזונן. אחרי שהתאוששו מהמסע, יתפנו הקוקיות לענייני רביה, ובו-זמנית העורבים יגלו בקניהם עוד ביצה אחת - ויטפלו בה משל הייתה שלהם.

שדות אפולוניה, 2.2021
***

חורף במישור-החוף: קוקיה מצויצת (Clamator glandarius) על אזדרכת (Melia azedarach) עירומה.
מחקר שנערך בספרד עקב אחר מסלולי הנדידה של קוקיות מצויצות. החוקרים מצאו כי רבות מהקוקיות משוטטות אחרי עונת הרביה, ולפני נדידתן לשטחי החריפה מדרום לסהרה. נדידתן אינה נדידת חורף של ממש. הן מתחילות לצאת כבר באמצע הקיץ ומתחילות לחזור כבר באמצע החורף. לדעתי, הנדידה מתוזמנת עם זמני הופעת מזונן - זחלים שעירים - בארצות השונות. הקיץ והסתיו הם עונות דלות בזחלים בארצות הים התיכון, ויכול להיות שהחורף והאביב האפריקאיים עשירים יותר.
מי שחפץ לצפות בקוקייה המצויצת בנדידתה כנראה נכון לאכזבה, כי כמו מינים רבים אחרים של עופות, היא נודדת בעיקר בלילה.

מרחבי-רחובות, 1.2022
***

חודש מאי הוא תקופת היציאה לעצמאות של פרחוני העורבים. יחד איתם פורח מקני העורבים גם הטפיל הכי גדול שלהם: הקוקייה המצוייצת (Clamator glandarius). עקב המספר של הפרחונים החדשים, זה עשוי להיות הזמן הטוב ביותר בשנה לצפות במין זה.
הפרטים הצעירים מובחנים בזכות ציציותיהם השחורות (אפורות בבוגרים) ואברות הכנף הכתומות שלהם, שהופכות לשחורות בבגרות.

הקריה החקלאית, ראשון-לציון, 5.2024
***

*בוקר. אני יוצא מהאוטובוס.*
"מה הקול הזה? יש קן של מאינות על השלט?"
*מביט למעלה*
"פאק-פאק-פאק-פאק-פאק-פאק-פאק!"
*מנסה בלא הצלחה לשלוף מצלמה במהירות. היא נשלפת לא יותר מהר מהרגיל, בזמן שהעורב שמעליי מאכיל גוזל של קוקיה. המצלמה מוכנה ומצלמת את הגוזל והעורב, אבל להאכלה איחרתי.*
הקוקייה המצוייצת (Clamator glandarius) התפתחה כטפילה של העקעק הזנבתן (*Pica pica). ביציה הן חיקוי של ביצי עקעק וקריאות גוזליה הן חיקוי לקריאות גוזלי עקעק. בעוד הקוקיה האירופית (Cuculus canorus) המפורסמת היא טפיל כוללני, המסתגל כדי לרמות את הפונדקאים השונים שלו, הקוקיה המצוייצת כנראה הייתה עד לאחרונה טפיל מתמחה, הנמצא במירוץ-חימוש אבולוציוני מול העקעק בלבד. אך המצב כיום שונה, ומין זה מטפיל פונדקאים נוספים ממשפחת העורביים: עורב אפור (Corvus cornix), עורב אירופי (Corvus corone), עורב הודי (Corvus splendens) ואפילו קאק (Coloeus monedula). הוא אינו מחקה את הפונדקאים הללו, אך כנראה שזה לא משנה, שכן הם חסרי אונים מולו. יעבור עוד זמן מה עד שהפונדקאים החדשים יתחילו לפתח מנגנונים שיאפשרו להם להבדיל בין צאצאיהם לבין צאצאי הטפיל. ואז גם הקוקיה המצוייצת תצטרך להתחיל להיות יותר מתוחכמת בתרמית שלה.
בשונה מהקוקיה האירופית, גוזל הקוקיה המצוייצת לא נפטר מאחיו החורגים. ויש עוד הבדל חשוב: כאן הפונדקאי גדול מהטפיל, מה שאומר כי צרכיו התזונתיים צנועים יחסית למה שההורים המאמצים יכולים להציע. אמנם לא אומר כלום על הדרישות: מחקר** מראה כי גוזל הקוקיה דורש מזון ביתר אינטנסיביות מאשר גוזלי העורב שבאותו הקן, ואף מדכא את התנהגות דרישת המזון שלהם. אבל נראה שלהורים לא אכפת, שכן הם ממשיכים להאכיל את כל הגוזלים שווה בשווה. כל זה נותן לגוזלי העורבים הגדלים לצד הקוקיה סיכוי טוב לשרוד כדי לפרוח מהקן.
בהתנהגות האגרסיבית שהזכרתי מעלה בהחלט חזיתי הבוקר, כאשר הפרחון לא הפסיק לדרוש מזון משני הוריו, ואף התנפל על אחד מהם. גם את הסטואיות של העורבים לא קשה היה לראות. הם קצת קרקרו עליי, בניסיון להגן על בנם הסורר, אבל לא התרגשו כלל מהצרחות שלו, ולא נתנו לקוקיה יותר ממה שהתכוונו לתת לה מתכתחילה. בהחלט מופת של הורות נכונה.

ראשון-לציון, 6.2024

*Pica... chuuuuuuu!

**המחקר:
Bolopo, D. (2014). Parasitism and cooperation in the nests of carrion crows (Doctoral dissertation, Universidad de Valladolid).‏