הישר מן השעון!
זה לא כל יום שאני זוכה לפגוש פרט צעיר של קוקיה אירופית (Cuculus canorus). צפריות וצפרים מנוסים יעדכנו אותי כי הקוקייה לא כזאת נדירה, וכי אפשר לצפות בהן בעיר מדי שנה. אבל אני לא צפר, ועבורי זה מפגש נדיר ומרגש.
כמה בעל-חיים תרמו לתרבותנו כה הרבה, בלי שרוב האנשים יוכלו לזהותם? ולכמה בעלי-חיים יש כזה מחזור חיים מיוחד?
הקוקיה האירופית, המככבת בשירים, תרמה את קולה לשעון הקוקייה - ובהשאלה גם לפעולת ההצצה (כמו שהיא מציצה מהשעון) ולכינוי מעליב לאנשים מוזרים. זהו אחד מקולות הציפורים המזוהים ביותר בעולם, וזה בהתחשב שהקוקיה אינה חיית משק, או ציפור עירונית.
ואולי בזה נמצא הדבר המדהים: שמין שכבר כל-כך מפורסם בגלל קולו, יהיה גם כה בלתי-רגיל במנהגי רבייתו. הקוקיה היא כמו בריאן מיי, שהוא בו-זמנית כוכב רוק ואסטרופיזיקאי.
כנראה שרק לפני חודש הקוקיה הצעירה הזאת עמדה בקן בקיעתה בגיאורגיה או יוון, פערה פה כתום רחב, ונתנה לזוג הורים מאמצים זעירים, כמו משרתיו של גרגנטואה, להאביס אותה בזרם בלתי פוסק של זחלים וחרגולים. אולי הם אף ידעו שהיא טפיל זר, אבל הדחף ההורי שלהם היה חזק מדי.
כשהיא תתבגר (אם זאת אכן נקבה), היא תדע אינסטינקטיבית להטיל ביצה שדומה לביצת קורבנותיה, ולשים אותה בקן במקום ביצה אחת שהיא בלעה, כך שמספר הביצים וסידורן לא ישתנו.
העובדות המדהימות על הקוקייה האירופית יכולות להשתרע על-גבי עמודים. ואנחנו יכולים לפגוש את הקוקיות עכשיו בישראל, בנדידת הסתיו שלהן.

שמורת נחל פולג, 9.2024