עשיתי מאמץ לרשום את המידע שפרופסור יעקב גרטי העביר בקורס ליתופלורה שלו. הפרופסור, מצדו, הרבה להשתמש בזמן הקורס כדי לספר לנו על ארכיטקטורת אירופה בימי-הביניים, וסיפר אך מעט על חזזיות, שהיו אמורות להיות נושא הקורס. וזה חבל - יש הרבה יותר מומחי ארכיטקטורה מאשר מומחי חזזיות!

בסיור של הקורס סופסוף זכינו לשמוע על חזזיות. גרטי לקח אותנו לאוסף החזזיות החיות בגן הבוטני, ואני ניסיתי לכתוב את כל מה שאמר ולצלם את כל מה שהראה. בין השאר, הוא הצביע על חזזית לבנה-מלוכלכת וקרא לה "קרומנית אפורה" (Diploicia canescens). מאז, התחלתי להתייחס לכל החזזיות הלבנות השטוחות בשם הזה. זה היה הפטיש שניתן לי, וכל חזזית הייתה מסמר.
כאשר המשכתי להתעמק בחזזיות, התחלתי להבחין במגוון, איפה שבעבר היה מה שנראה כמו מין אחד. הבנתי גם את החשיבות של העדפת המצע של המינים השונים. לדוגמה, הכרתי את הלבובית המאובקת (Polyozosia pruinosa), הלוא היא החזזית הלבנה הגדלה על בטון וכורכר. והקרומנית האפורה - כך קראתי - היא בכלל חזזית של הנגב (הרי בגן הבוטני הביאו חזזיות מכל הארץ!). האם כל הזיהויים שלי היו שגויים?

רק לאחרונה עברתי שוב על הספרות, וראיתי הערה: קרומנית אפורה גדלה לרוב על צור בנגב, אבל היא מופיעה גם על עצים באזור הים-תיכוני של הארץ. הלכתי ובחנתי שוב את החזזיות שבגבעות והחורשים של מישור-החוף: והנה היא הייתה!
באזור שלנו נמצא את הקרומנית האפורה בעיקר על עצים: במיוחד על עצים מתים. צבעה לבן, מאפיר ואולי קצת מכחיל. המרקם שלה מקומט, עם שוליים עלעליים המנותקים מהמצע, ומרכז שלפעמים נסדק לשדות מצולעים. על רוב הפרטים לא נמצא מנבגים, אלא רק סורליה (soralia): פירורי חזזית כחלחלים, המשמשים את הקרומנית לרביה אל-זוויגית. במקרים הלא-שכיחים בהם המנבגים מופיעים, הם שחורים, חסרי מסגרת, ונמצאים בעיקר במרכז החזזית.

אני שמח על כך שהצלחתי לסגור את הפינה הזאת, בסוף הדרך הארוכה מהכרת שם היצור, ועד לזיהויו בשדה. לא הפכתי למומחה, אבל עכשיו יש לי היכרות כללית עם חזזיות מישור-החוף. אני מרגיש שמדריך חזזיות קטן הוא משהו שאוכל להוציא, מתישהו בעתיד הקרוב.

שמורת שיטה מלבינה אשדוד, 11.2025