שכן טוב.

מקור-החסידה המפוצל (Erodium lacinatum) הוא צמח חד-שנתי הנפוץ בחגורת המדבריות הסהרו-סינדית, וגם לאורך חופי הים התיכון. תפוצתו בישראל משקפת זאת, והוא מצוי בכל חלקה המדברי של הארץ, בנוסף לכל הקרקעות החוליות של מישור-החוף. זהו מקור-החסידה השכיח ביותר בגבעות החמרה, אף יותר ממקור-החסידה המצוי.

נוכחותו, במיוחד במספרים גדולים כאלה, משפיעה כמובן על שאר העשבים בבית-הגידול. אבל בעוד שלרוב אנחנו חושבים על קהילת הצמחים כמקום של תחרות מתמדת, מקור-החסידה המפוצל עשוי דווקא לעזור לשכניו!

מחקר שנערך בחולות משאבים בדק את השפעתו של צמח זה על חייהם של עשבוניים קטנים יותר, הגדלים בקרבתו. החוקרים הסירו את הצמח (ושני מיני ביקורת: שלח מאונקל ותלתן לביד) מחלקות ניסוי שונות, ובדקו את צמיחת העשבוניים לאורך העונה, בהשוואה לחלקות בהן לא נעשתה מניפולציה. עשבוניים בחלקות ללא מקור-החסידה התקשו להתבסס ולשרוד, לעומת חלקות הביקורת והחלקות מהם הוסרו השלח והתלתן. נוכחות מקור-החסידה היוותה גורם המשפר את התנאים עבור הצמחים הצעירים, וזאת ללא מחיר למקור-החסידה עצמו.
סמוכנות (קומנסליזם) קלאסית!

התנאים בחלק הים-תיכוני של תפוצת מקור-החסידה המפוצל הם כמובן שונים ממה שקיים בחולות משאבים. אבל יש גם נקודות דמיון, בין השאר - בהרכב חברת הצומח. אני תוהה האם גם אצלנו צמח שכיח זה נותן חסות לנבטים צעירים ומבטיחים, בתחילת דרכם הפוטוסינטתית.

אבל כאן צריך לציין כי המחקר בוצע בשתי מערכות ניסוי: בשדה ובחממה. בעוד שבשדה (במדבר!) השפעת מקור-החסידה הייתה חיובית בלבד, בתנאים המשופרים של החממה היא הייתה חיובית בהתחלה, אך הפכה ליחסי תחרות קלאסיים עם התבגרות הצמחים והעלייה בצפיפות. אם כן, ניתן לשער כי הצפיפות של צמחיית החמרה עשויה לבטל או למזער את האפקט החיובי שיש למקור-החסידה על שכניו.

ובאשר למנגנון? איך הצמח בעצם עוזר לעשבים האחרים? ולמה דווקא הוא?
זה עוד לא ידוע.
אולי יום אחד נגלה גם סוד זה של העשבים הצנועים שבשדותינו.

גבעת מלב"ן (הקאנטרי-קלאב), ראשון-לציון, 3.2024