מתוך "מדריך ארצות החמרה לסיורי לילה", 2.8.2020
ילדי ברית-המועצות היו פוגשים לראשונה בנחש החנק בסרט האנימציה הנהדר "38 תוכיים", ובנקודה ההיא הוא היה מתקבע, לצד התנין והקוף, כאחת החיות האקזוטיות האהובות על הרוסים. הידיעה על נחשי חנק בישראל כל-כך ריגשה אותי, עד כי כאשר בגיל 11 רציתי לצייר ציור עבור דודתי שבדיוק עשתה עלייה, הופיעו על הדף חנק, דררה וצופית.
בגיל 16 החלום שלי התגשם. ליד השקמה הבודדת בגבעות צפון באר-יעקב (להן קראתי "שדה החולד המת"), מתחת לדיקט שהרמתי בזהירות, חיכה לי נחש חנק קטן וכועס. הוא לא ברח, וכשניסיתי להתקרב אף הסתער בהכשת דמה. היה ברור למדי איזה נחש זה. ראש בובת-הגרב ברוחב הגוף, הזנב הקצר והעבה בקצה הגוף הגלילי, דוגמת הכתמים - כולם אמרו חנק. אבל לא הייתי בטוח. אולי היה נחש תת-ארסי דומה שלא הכרתי?
כיסיתי את הנחש בדיקט שלו והלכתי הביתה. שם לקחתי מצלמה ועיינתי בספר, שהבהיר לי כי זה אכן מי שחשבתי. חזרתי לעץ מהר ככל יכולתי - כלומר, כעבור חצי שעה. הרמתי את הדיקט, כדי לתפוס את הנחש ולצלמו, אבל בחוכמתו, החנק השתמש בזמן הזה כדי להסתלק ולמצוא לו איזו גרוטאה אחרת למחסה.
דברים היו שונים אז.
לו קרה הדבר היום, הייתי מצלם או מסריט את הממצא מיד באחד מהאמצעים הדיגיטליים העומדים לרשותי, ובזמן שהתמונה עולה לרשת החברתית המועדפת עליי, הייתי מעיין בתמונות ומפות תפוצה של נחשים, כדי להבין מה נמצא לפניי. מצד שני, השקמה הבודדת סולקה לפני 13 שנה, וכעת עובר במקומה כביש בינעירוני.
אז... טוב שהספקתי לראות, אני מניח.
***
מה למדתי בזמן הציור: יש סיכוי שזאת הפעם הראשונה בה אני מצייר חנק מאז גיל 11. הרבה בו היה חדש לי. לא ידעתי שיש לו קשקש מורחב בקצה האף, כמו אצל נחש החולות. הקשקשים קטנים וחלקים בהרבה משל הצפע. ובכל הקשקשים הצהובים שלו יש קצת ניקוד חום. אגב, יש לו "צלב מלטה" קטן על הראש.
הערה: שימו לב לכך שכל הנחשים בישראל מוגנים, ואסור ללכוד אותם ללא היתר.