בז מצוי (Falco tinnunculus) מתצפת מראש עץ יבש, ברמת אביב.
הבז המצוי הוא העוף הדורס הנפוץ ביותר בסביבה העירונית. גודלו הקטן מאפשר לו לקנן על אדני חלונות. מזונו - חרקים, מכרסמים וציפורים קטנות - אינו נעדר מהעיר. אותו גודל הוא המאפשר לבז המצוי לחיות בסביבת בני-אדם (אפילו באמצע ערים לפעמים) מבלי שיבחינו בו.

תל-אביב, 12.2014
***
זוג לדוגמה.
נראה כי הבזים המצויים (Falco tinnunculus) בשכונה שלי מנצלים את שעות הבוקר המוקדמות כזמן איכות לפני יציאתם לציד. אני מניח כי תנאי התאורה לפני הזריחה אינם אופטימליים עבור צייד המסתמך על ראייה, אז משאבי הזמן הללו מנותבים לצרכים אחרים.
טוב שמיקום ההזדווגות קבוע וגלוי מתחנת האוטובוס.

תל-אביב, 4.2018
***
כשרואים זוג בזים מצויים (Falco tinnunculus) לא קשה להבחין בדו-צורתיות הזוויגית: הנקבה (מימין) חומה כולה, ומנוקדת בצפיפות בשחור. לזכר (משמאל) ראש אפור וניקוד שחור דליל בהרבה על הכנפיים.
לרוב הנקבה גדולה מהזכר - תופעה שמכונה בשם המגוחך "דו-צורתיות זוויגית הפוכה", כאילו שיש לזה כיוון נכון. הסיבה להבדלי הגודל אינה ברורה, אך נקבות גדולות וזכרים קטנים ידועים ממינים רבים של דורסי יום ודורסי לילה.
בעבר נחשב ששני הזוויגים מתמחים בטרף בגודל שונה. מסקנה זו נתמכה על-ידי תצפיות בטרף שבני-הזוג היו מביאים אל הקן. מחקר* שנערך בנורבגיה הראה כי המצב מורכב יותר:
בין הבזים המצויים הנקבה בעיקר דוגרת על הביצים, בעוד הזכר בעיקר משחר אחר מזון. החוקרים מצאו כי אם הזכר תפס פריט טרף קטן, כמו לטאה או חדף, הוא מגיש אותו לגוזלים, ואלה בולעים אותו במהירות. אולם אם הזכר תפס טרף גדול יותר, כמו נברן או ציפור, הוא נפגש עם הנקבה מחוץ לקן ומעביר לה את הטרף. אז הנקבה מגיעה עם הטרף שקיבלה לקן, וגורמת לאשליה שהיא תופסת בממוצע פריטים גדולים יותר.
למה הזכר מעביר את הטרף לנקבה? ההשערה היא כי זה נעוץ בעובדה שפריטי מזון גדולים צריכים עיבוד לפני שהגוזלים יוכלו לאכול אותם: יש למרוט את הציפורים, ולשסע את הטרף לחתיכות. בזמן הזה הזכר יכול לצוד עוד טרף ולהגדיל את סיכויי צאצאיו לשרוד. לכן משימה זו נופלת על הנקבה.
לעת עתה, המדע נותר לא בטוח לגבי שאלת גודל זוויגי הבזים.
מזרח ראשון-לציון ( שדה החרקים), 2.2023