מה נראה כמו תמנון ופולט נבגים מקודקודו?
התשובה: כוכבנית מצוייצת (Geastrum pseudolimbatum).
גוף הפרי של פטריה זו מתחיל כ"ביצה" בעלת קליפה עבה. הקליפה מתבקעת סביב נקודה אחת, לרצועות ארוכות. הרצועות נפרשות ליצירת צורת כוכב וחושפות את המבנה הפנימי, המכיל את הנבגים. הרצועות ממשיכות ומתהפכות, ליצירת מעין "רגליים" המגביהות את המבנה הפנימי.
בראש אותו מבנה ישנו חור. כל לחיצה קלה על הכוכבנית תביא לפליטתם של אלפי נבגים, (הנראים כאבקה חומה דקיקה) מתוך חור זה. הגובה הנוסף שמעניקות ה"רגליים" עוזר לפיזור הנבגים למרחק.
צורת חיים משונה זו היא חלק ממגוון המינים המיוחד של גבעת השיטה המלבינה. אני מוצא אותה לעתים תחת העצים.

שמורת השיטה המלבינה, ישרש, 1.2018
***

מצד אחד, פטריות ידועות בהופעתן הספונטנית. חוסר הוודאות לגבי אילו פטריות יצוצו השנה ואיפה, היא בין הדברים שהופכים את ציד הפטריות לתחביב פופולרי. מצד שני, פטריות מסויימות הן עקביות להפתיע. לדוגמה, גופי-פרי מהסוג כוכבנית (.Geastrum sp*) מופיעים מדי שנה מתחת לכמה עצים בשמורת השיטה המלבינה. צורתן המוזרה, הנובעת מהתפצלות והתהפכות המעטה שלהן, מקלה את הזיהוי; בעוד שמרקמן הגלדני מאפשר להן להישמר לאורך העונה - כך שקשה לפספס אותן.
אני תוהה כמה פטריות אחרות הן עקביות כל-כך, אך אולי פחות מזוהות או בעלות גופי פרי ארעיים יותר, כך שאיננו מודעים למהימנותן.

שמורת שיטה מלבינה ישרש, מרחבי רחובות, 12.2020
***

בעולם ידועים כ- 1,400,000 מיני בעלי-חיים, מהם כמיליון חרקים. מספר מיני הצמחים הידועים הוא פחות משליש מזה. ואילו פטריות? מהפטריות ידועים לנו רק כמאה אלף מינים, שזה 14 מיני חיות על כל מין של פטרייה. מה הסיבה להבדל במספרים? זה די ברור: לא קשה לגלות מין חדש של חרק. לחרקים צורה אחידה יחסית. מסתכלים על המבנה של איבריו השונים של היצור (לעתים אברי רבייה), משווים עם חרקים אחרים, ומתארים מין חדש. אבל פטריות הן יצורים אמורפיים בהרבה, עם מגוון גבוה הקיים רק כיצורים חד-תאיים או כתפטיר במצע. הרבה יותר קשה לגלות מיני פטריות חדשים.
קחו למשל את הכוכבניות (.Geastrum spp) - פטריות עם גופי-פרי עגולים המתבקעים ומתהפכים, בקבלם צורת תמנון אופיינית. קל לזהות כוכבנית, אבל קשה להבין איזה מין זה. הערכות מסורתיות מנו כ-50 מינים בסוג - כולם דומים ונבדלים בעיקר בפרטים מיקרוסקופיים. הערכות מודרניות מנפחות את המספר למעל מאה מינים. שילוב תכונות מולקולריות בשיקולים הטקסונומיים גילה לנו מינים חדשים רבים, שנראו לנו זהים למינים אחרים, או שהציגו תכונות המבדילות אותם ממינים אחרים, אך כאלה שלא החשבנו למשמעותיות למטרות הגדרה. התחלתי לספור כמה מיני כוכבניות חדשים תוארו בעשור האחרון. עצרתי אחרי 15. וזאת עוד פטריה עם מבנה על-קרקעי, מקרוסקופי, קל לזיהוי. מה לגבי כל מה ששוכן במשך עידנים בתוך המצע, מתפתח, מתפצל אך לא נגלה לנו?
אני מרגיש שככל ששיטות המחקר שלנו יתפתחו, הפטריות ישיגו ואולי יעברו את בעלי-החיים במספר.
אך זאת כל עוד לא נכחיד כל אותם מינים נסתרים יחד עם בתי-הגידול שלהם, עוד לפני שנגלה עד הסוף מה חי בהם.

שמורת שיטה מלבינה ישרש, מרחבי-רחובות, 12.2021