*אחר-צהריים שקט בכפר-סבא. אני פורק את המכונית.*
ציפורים: גרו! גרו! גרו!
אני: הצוצלות האלה נשמעות ממש כמו עגורים.
גם אני: רגע אחד!
*מסתכל למעלה ומגלה להקה של כמה עשרות עגורים .*
העגור האפור (Grus grus) מזוהה בקלות בזכות גודלו, צורת גופו וקולו המיוחד. בהיותם עופות נודדים, אנחנו זוכים לראותם בשלל מקומות, כולל אתרי טבע מבודדים, ואף באמצע העיר. מאותה הסיבה ממש הם מין פגיע, שכן כדי להבטיח את קיומם יש להגן לא רק על יערות הביצה של צפון אירופה, בהם העגור מקנן, אלא גם על מסלולי הנדידה ואתרי החריפה בארצות הים-התיכון ואפריקה.

כפר-סבא, 12.2020
***

עגורים בין העגורנים.

העגור האפור (Grus grus) שוב פוקד את מקומותינו בנדידת הסתיו שלו.
העגורים היו מוכרים היטב לאדם משחר ההיסטוריה. שם העגור באכדית היה igiru, וממנו מגיע השם העברי של העוף. השמות בשפות אירופה (crane באנגלית, grulla בספרדית, журавль ברוסית וכו') נגזרו מהשם ההודו-אירופאי הקדום, שמשוחזר כ- gere-no. לא ברור אם לשני השמות הקדומים מקור משותף, או שהם נגזרו בנפרד מקריאות ה-גרו-גרו של העגורים, לפיהן עוד אפשר לגלות להקה החולפת גבוה מעל ראשינו, גם באמצע עיר סואנת.
העגורים היו ניצודים בעת העתיקה בעזרת מלכודות. במצרים העתיקה אף היו לוכדים ומגדלים עגורים כחיית משק, אם כי נראה שהם לא התרבו בשבי, כך שהיה צריך ללכוד עגורים חדשים בכל עונת נדידה. ביוון העתיקה סופר כי הפיגמים - העם הפנטסטי המתגורר לפי המיתוסים מדרום להרי האטלס - נלחמים מדי שנה בלהקות עגורים הפושטות על ארצם. זה, לדעתי, מהדהד את הידע של היוונים על נדידתם השנתית של העגורים לאפריקה (ידע על נדידת ציפורים היה מועט מאוד לפני העת החדשה).
היום, על אף כל השינויים בנוף, ועל אף הציד שנמשך באופן מביש לתוך המאה ה-21, העגורים ממשיכים להגיע אלינו בנדידת הסתיו שלהם. ואני מקווה שיתמידו לעשות כן גם בעידנים עתידיים, בהם עמים מעמים שונים בוודאי יתנו להם שוב ושוב שמות שיישמעו כמו "גרו-גרו".

כפר-סבא, 11.2022
***


זאת הרגשה משונה, לעמוד באמצע העיר, להרים ראש ולראות ארבעה עופות בר ענקיים, שהגיעו לא מזמן מסקנדינביה.
העגוריים (Gruidae) הם משפחה של עופות בעלי תזונה צמחית בעיקרה, הנוטים לחיות בבתי-גידול לחים והמתאפיינים במבנה עדין, עם רגליים וצוואר ארוכים ומקור ישר וארוך. המראה שלהם מביא לעתים לבלבול ביניהם לבין חסידות ואנפות - שתי משפחות של עופות טורפים שפיתחו באופן בלתי-תלוי מבנה גוף הדומה לשל העגורים. קרוביהם של העגורים, הנכללים איתם בסדרת העגוראים (Gruiformes), הם הרליתיים (Rallidae), המהווים ברובם עופות מים קטנים ובינוניים, דוגמת הסופית והאגמיה, וגם כמה מינים החיים הרחק ממים, דוגמת המלכישליו.
בעולם ידועים חמשה-עשר מינים של עגוריים: שניים בצפון-אמריקה, שניים באוסטרליה, ארבעה באפריקה ושמונה באירואסיה. מגוון המינים הגבוה ביותר מצוי במזרח אסיה, שם כל שמונה המינים מחליפים זה את זה, ברצף שמתחיל בצפון סיביר ונגמר בצפון הודו. במערב אירואסיה מצויים רק שני מיני עגוריים: עגור החן (Grus virgo) והעגור האפור (Grus grus), כאשר האחרון הוא הנפוץ מבין השניים.
הודות לגודלם וליופיים, העגורים זכו לתשומת לב בפולקלור והאומנות של תרבויות סביב העולם. בישראל העגורים הפכו לאחד מבעלי-החיים הפופולריים ביותר על מטיילים. הגעתם לארץ ממונפת לתיירות ולשמירת טבע. מי ייתן ועופות אלגנטיים אלה ימשיכו להגן בגופם על בתי-הגידול הלחים בישראל.

רחובות (תחנת הרכבת), 12.2021