זבוב החייל השחור (Hermetia illucens) הוא מין מהגר מדרום אמריקה. אמרתי "מהגר" ולא "פולש", כי אינו נחשב למזיק, אלא למין מועיל, שזחליו עוזרים בייצור קומפוסט.

הבוגרים מחקים צרעות מסויימות בחיצוניותם. כדי לשפר את החיקוי, קיימים בקדמת הבטן "חלונות" שקופים, הנותנים אשליה של מותניים צרות. המחושים הארוכים (לרוב הזבובים מחושים קצרצרים) עוזרים בחיזוק האשליה.
פרט זה נמצא מת ליד חלון, בביתי.

כפר סבא, 4.2019
***

זבוב הרמטיה (Hermetia illucens) בודד חיכה לי על אדן החלון של המסעדה. כנראה שהתיש את עצמו בנסיונות לצאת, והתכונן לסיים כאן את חייו.
ואולי בעתיד יהיה זה נורמלי שהרמטיות (הן זבובי החייל השחור) יסיימו את דרכן במסעדה?
מאמר סקירה אחד ניסה לסכם את הידוע לנו על שימוש בהרמטיה לצרכי האדם. ראשית, המאמר מציין כי ההרמטיה ממלאת שתי מטרות: סילוק פסולת וייצור מזון. זחלי הרמטיה אוכלים הרבה מאוד דברים, החל מקש, אורז, עד לצואת אדם. ניתן לגדלם על פסולת, כך שייפטרו ממנה, אך אם רוצים שהזחלים יהיו בעלי ערך תזונתי טוב, יש להאכילם במזון איכותי - מה שהופך את תהליך הגידול ליקר ולא כדאי. שימוש נוסף הוא לייצור ביודיזל, עקב תכולת השומן הגבוהה של הזחלים.

כשמגדלים הרמטיות למזון, זה בדרך כלל כדי להאכיל בהן דגי חוות, דוגמת פורלים וקרפיונים, אם כי נעשו נסיונות להאכיל חיות נוספית בזחלים השמנוניים - ביניהם עופות ואליגטורים. לכל המחקרים מידה מסויימת של הצלחה.

נמצא כי זחלי ההרמטיה אכילים גם לאדם. ריחם דומה לריח דגים וטעמם מדווח כמזכיר שוקולד ולתת. אך כאן ישנו מחסום מחשבתי, שכן תרבויותינו מחשיבות את אוכל-הרקב ליצור מזוהם האסור באכילה. מבין כל עמי העולם הצליחו החוקרים לאתר רק קבוצה אתנית אחת, בצפון בורנאו, בה נהוג לצרוך הרמטיות באופן קבוע. זחלי הזבוב חיים באורז מותסס, ממנו מזקקים משקה חריף בשם "טפאי". טרם הכנת המשקה, נהוג להסיר ידנית ולאכול את כל הזחלים - וההרמטיות ביניהן.
מנהג זה הולך ונעלם מן העולם, עם העיור של מלזיה.

עקב היעילות הגבוהה של התהליך (בהשוואה לחרקי מזון אחרים, כמו דרוזופילות וצרצרים) גידול הרמטיות למאכל מתואר לעתים כפתרון עתידני ובר-קיימא להזנת אוכלוסיית העולם. כותבי המאמר מזכירים כי מקור החלבון בר-הקיימא ביותר הוא עדיין חלבון ממקור צמחי.

כפר-סבא, 9.2022