כמעט מושלם.

הפטמתן (Hersilia caudata) ידוע בשל הסוואתו המעולה על גזעי עצים. הן צבעיו והן גופו השטוח עוזרים לו להסתתר. לצערו, הוא עדיין מטיל צל, המבליט אותו.
מין זה (וכל משפחתו) מצטיין בפטמיות טווייה ארוכות, עם שפופרות משי המסודרות לאורכן. זה אומר שהפטמתן יכול לטוות מספר חוטים מקבילים בו-זמנית. חוטים אלה לפעמים נראים על גזעי עצים ומהווים עוד ראייה מרשיעה לקיום פטמתן באזור.

אשדוד, 5.2018
***

לא קשה לזהות את הפטמתן (Hersilia caudata). זהו העכביש היחיד בישראל, ובכל אזור הים התיכון, שנראה ככה וחי על גזעי עצים. ממזרח ומדרום לישראל ידועים עוד מיני פטמתנים (עד כה ידועים 78 מינים בסוג זה) אך אצלנו קיים רק המין האחד הזה.
זה לא אומר שאין עוד נציגים ממשפחת הפטמתניים (Hersiliidae), שכן בישראל מצוי גם הסוג פטמתנית (Hersiliola), הדומה לפטמתן, אך קטנה בהרבה וחיה מתחת לאבנים.
נקבת הפטמתן הזאת (שאינה נקראת פטמתנית) שומרת על פקעת הביצים שלה, שכמו העכביש הבוגר, צמודה לגזע העץ, ואף מוסווה בעזרת חתיכות קליפה!

כפר-סבא, 11.2019
***

כאשר עכביש זכר מגיע לבגרות, מראהו לרוב משתנה: גפיו מתארכים, בטנו מתכווצת והוא נראה כשייך למין אחר מאשר הנקבות והצעירים. הפטמתן (Hersilia caudata) בתמונה מדגים יפה את הכלל הזה. הוא נראה ארוך-רגליים וגמלוני אף יותר מהפטמתן הממוצע. זכרים בוגרים גם נוטים לשוטט, בחיפוש אחר נקבות. הם בולטים יותר לעין, וכפי שהאקולוגים יעידו, נופלים יותר למלכודות. התהנגות זאת נראית מפתיעה במיוחד במינים ישיבים, כמו הפטמתן.
את הפרט הזה מצאתי מטפס על קופסת חשמל, אולי בלי לשים לב כי זה אינו גזע עץ, וכי צבע הרקע לא נותן לו הסוואה. נאחל לו שימצא זיווג במהרה.

כפר-סבא, 8.2022
***

בית-הגידול האופייני של הפטמתן (Hersilia caudata) הוא על גזעי עצים חומים ומחוספסים. הפטמתן משתטח על הקליפה והופך בלתי-נראה לטרף ולטורפים כאחד.
בעונת הסתיו אפשר לראות צעירים, הנפוצים ומתיישבים במגוון מקומות, חלקם פחות ממושלמים. הפרט בתמונה החליט לנסות את מזלו על קיר המטבח שלנו - עליו הוא בולט למרחקים. הוא ישב באותו המקום במשך יום, ואז נעלם. אני חושש שנטרף בידי אחת הקופצניות הגדולות הגודשות את הבית.
כפר-סבא, 11.2019
***

כן, חורף וקר.
אבל אנחנו במישור-החוף, אז לא באמת חורף וקר.

הפטמתן (Hersilia caudata) הוא עכביש הנפוץ באפריקה, ושתפוצתו בולטת לתוך הלבנט, צפונה (כנראה) עד לבנון. הוא רגיש לקור, כך שאיננו מוצאים אותו בירושלים, למשל (אבל בנגב הוא מגביה עד מצפה רמון!). במישור-החוף, עכביש טרופי זה נפוץ מאוד ופעיל לאורך כל השנה. טמפרטורות החורף של ראשון-לציון הן קצת נמוכות בשביל מין טרופי, אבל הן רחוקות מלהיות דיל-ברייקר.
הפטמתנים שנמצא היום הם צעירים בדרגות נשל מתקדמות. אפשר לראות בתמונה שהם לא סתם יושבים על העצים ומחכים לאביב, אלא מתנשלים, ולפיכך, אוכלים וגדלים. הם בקעו בסתיו, ולקראת הקיץ עליהם להיות כבר בוגרים, כך שאין זמן לבזבז בתלונות על מזג-האוויר. הזבובים האלה לא יצודו את עצמם.

הקריה החקלאית, ראשון-לציון, 2.2025
***

גשם זלעפות. גזע העץ רטוב, אבל הפטמתן (Hersilia caudata) יבש.
לצמחים ובעלי-חיים יבשתיים יש יחסים מורכבים עם המים. כולנו צריכים מים כדי לחיות, אבל יותר מדי מים, או מים במקום ובזמן הלא נכונים, יכולים להיות מזיקים, ואף ממש מסוכנים! לכן, יצורים רבים פיתחו כסות הידרופובית, שמונעת ספיגת מים מיותרים, והיווצרות קרום מים על-פני הגוף. כך קטן הסיכוי להתבססות פטריות פתוגניות, בעוד התרמורגולציה משתפרת.
זה לא שאי אפשר להרטיב פטמתן. אם ננסה מספיק, בסוף נצליח. אבל כל עוד העכביש בוחר איך ואיפה לעמוד, הוא יכול להמשיך לשמור על גרביים יבשות.

הקריה החקלאית, ראשון-לציון, 1.2026