"אלה רק חרציות."
"רגע, מה העלים הללו?"
כן, אלה באמת חרציות. ליתר דיוק, חרצית דביקה (Heteranthemis viscidehirta), ואני מתרגש! זה לא שהצמח כזה נדיר (הוא קרוב לסיכון בישראל), אלא שהוא נכחד כמעט לחלוטין מהאזור בו אני מסתובב, בדרום השרון וצפון פלשת. אבל בצפון השרון, וגם בדרום פלשת, החרצית הדביקה עוד עושה חיל.
המין גדל בחולות מיוצבים, ומאופיין בעלים פשוטים (לא גזורים) ושפע שיער דביק. התפוצה העולמית מעניינת: במערב הים התיכון, ובישראל (והיום גם בקליפורניה, כי כמובן). לא ברור למה אין חרציות דביקות במקומות כמו לוב ואיי יוון. התשובה, כשתתגלה, בוודאי תלמד אותנו שיעור בהיסטוריה הביוגיאוגראפית של אזורנו בעולם.
שמורת חוף גדור, 5.2023