ילידי העיר מספרים כי לפני עשרים שנה היה פרדס ממש במרכז של כפר-סבא. את הפרדס, יחד עם שאר סממני הכפריות, עקרו זה מכבר. במקומו עומד 'קניון ערים', ובקדמתו: רחבה מרוצפת גדולה ובוהקת, עליה נהוג לערוך את ההפגנות בחצי השנה האחרונה. הרחבה היא, כמובן, הגג של חניון תת-קרקעי, הנפתח אל העולם שבחוץ בשני "בורות" הקבועים ברחבה, ובהם גרמי מדרגות.
בשעת הדמדומים רואים לעתים סנוניות העפות נמוך ומהר מעל הרחבה, בדומה לילדים היוצאים לשעוט שם על אופניים וקורקינטים. הנה הסנונית עפה, ו- הופ! היא צללה את הבור. והנה עוד אחת צוללת, בעוד הראשונה (או סנונית אחרת לחלוטין) מזנקת החוצה, חיננית וזריזה כמו פינגווין מתחת למים.
בערב אפשר לרדת במדרגות, ולמצוא אותה שם: מושבה קטנה של סנונית הרפתות (Hirundo rustica), מנמנמת את תנומתה הקלה באור התמידי של החניון. אפילו מצאתי קן, באחד משקעי התקרה. לסנוניות לא היה מקום בפרדס, בטוח שלא "מערה" כזאת. פעם היו כאן שחרורים, סבכיים ותורים מצויים. היום אין להם מקום ברחבה הבוהקת, והשטח שייך לסנוניות - אדוניות תת-הקרקע.
כפר-סבא, 8.2023
***

סנונית הרפתות (Hirundo rustica) מתלהקת מחוץ לעונת הקינון, ולעתים מגיעה למשכנות אדם, לחסות במספרים גדולים מפני מזג-האוויר. במקרה הזה, ההתקבצות קרתה בתחנה המרכזית של רחובות, ממש מעל ראשיהם של הממתינים, וכנראה ללא ידיעת רובם. הגשם הכבד אילץ את ציפורי-השיר אוכלות החרקים הללו להיאסף באמצע היום, כאילו ללינת לילה, ולחכות שהתנאים יחזרו להיות מתאימים לציד.
בהתחשב בכך שהיום קצר מאוד, לא בטוח כמה זמן שיחור נותר לסנוניות. אולי הן היו צריכות לשרוד על מאגרי השומן שלהן היום.
מאידך, אני מקווה שבני-האדם בקבוצה נהנים מהיום הקצר שלהם, ושלא חסר לכם מה לאכול.

רחובות, 12.2021
***

עונת הקינון של סנונית הרפתות (Hirundo rustica) נמצאת כעת בשיאה. במושבת התחנה המרכזית ברחובות ספרתי שלושה-עשר קנים פעילים, ישירות מעל ראשי הממתינים לאוטובוס. זאת בנוסף לקני דרורים וצוצלות, שמצאתי במספרים קטנים יותר, לצד קני הסנוניות.
קורות התקרה של רציפי התחנה הוכיחו את עצמן כמושלמות לעידוד קינון, ואולי כדאי שהמעוניינים לבנות עיר ידידותית יותר לציפורים ייאמצו תכנון זה.

רחובות, 5.2022
***

קן הבוץ תלוי במרחק לא רב מתקרת החניון. האוויר מחוץ לחניון מלא סנוניות המשייטות בו ללא הפסקה. סנונית אחת מזנקת לכיוון הקן, וזה מייד מתעורר בצווחות - "פי! פי! פי!" - ומעבר לשפתו אפשר כעת לראות שלושה פיות צהובים פעורים. הסנונית נתלית בקצה הקן לשנייה אחת, והנה היא כבר צוללת בחזרה לאוויר. הקן חוזר להיות דומם.
גוזלי סנונית הרפתות (Hirundo rustica) פורחים מהקן בגיל שלושה שבועות בלבד. בזמן הזה מוטל עליהם לא רק לגדול, אלא להצמיח נוצות, לפתוח עיניים וללמוד להשתמש בכל איבריהם. לא פלא שההורים צריכים להאכיל את צאצאיהם ללא הפסקה במשך הזמן הקצר הזה. הקן שראיתי הבוקר קיבל ביקור של אחד ההורים כל דקה-שתיים. בכל פעם ההורה דוחף חרק לפי אחד מילדיו וחוזר להביא עוד. כך זה כנראה ממשיך לאורך כל שעות האור. אם ההורים יגדלו שגר שני בקיץ, יש סיכוי שהגוזלים מהשגר הראשון יעזרו גם הם בהאכלה.
וכל הפלא הזה בחניון גנרי בצומת רעננה.

כפר-סבא, 4.2021
***

אפריקאית או אירופאית?
התשובה לשאלה הזאת, שהועלתה בסרט "מונטי פייתון והגביע הקדוש", אינה חד-משמעית.
סנונית הרפתות (Hirundo rustica) היא מין מאוד נפוץ, החולש על כל אירואסיה, צפון-אפריקה, צפון-אמריקה וכיום אף הקים מושבה חדשה בבואנוס-איירס. שני מינים המאוד דומים לה, הסנונית הפציפית (H. tahitica) וסנונית הברכה (H. neoxena), מאכלסים את איי דרום אסיה והאזור האוסטרלי, במתואם. למול תפוצות רחבות אלה, יש לנו את אפריקה שמדרום לסהרה, בה חיים תריסר מינים מהסוג Hirundo. תפוצותיהם קטנות יותר והם לא נראים כולם כמו שכפולים של סנונית הרפתות. לפי הידוע לנו, ביבשת זו, בה שוכן רוב המגוון של הסוג הזה, יש לחפש את מקורו של הסוג. גם סנונית הרפתות עצמה, לפי עדויות גנומיות, התחילה את דרכה מאפריקה (אולי ממצרים) וממש כמו האדם, שלחה גלי התיישבות לשאר העולם.
מאז אותה התיישבות ראשונית, סנונית הרפתות פיתחה מספר אוכלוסיות ייחודיות, או תתי-מינים. באזורנו, תת-המין עם החזה הלבן הוא האירופאי (Hirundo rustica rustica) בעוד תת-המין המתרבה בישראל (H. r. transitiva) מתהדר בחזה כתום. במקור הנחתי שצילמתי פרט אירופאי משוטט, אבל רון אפרת, האורניתולוג בינינו, זיהה את הסנונית הזאת כפרחון מהאוכלוסיה הישראלית, שטרם הספיק להסמיק בגחונו.
אם כך, כל סנוניות הרפתות הן במקור אפריקאיות, אבל זאת ספציפית היא ישראלית, ואין לה כל קשר לנשיאת קוקוסים, לא לבד ולא בזוגות!

פארק אקולוגי הוד-השרון, 6.2021