"זאת עוד לא הצורה הסופית שלי."
השלב הבולט בחייה של פטריה הוא לרוב צורת הטלמורף (telemorph), הלוא הוא גוף הפרי הזוויגי. אבל לרוב הפטריות יש שתי צורות, כאשר הצורה האחרת היא גוף הפרי האל-זוויגי: האנאמורף (anamorph). בדרך-כלל, האנאמורף נראה כמו עובש לא מרשים, שאינו מושך את העין.

יוצאת דופן בנושא היה היא קשוטית ריקי (Inonotus rickii). אמנם פטריית עץ זו יכולה לגדל גוף-פרי זוויגי רגיל, הדומה לפטריות מדף אחרות, מה שנראה לעתים קרובות יותר הוא האנאמורף שלה, הנראה כמו מאסה של שרוכי נבגים חומים, הפורצים מתוך בקעים בקליפת המאכסן. לולא פוצצה את הקליפה, אפשר היה לחשוב שהפטריה הזאת היא בעצם רירנית. למעשה, הצורה האנאמורפית תוארה במקור כמין נפרד: Ptychogaster cubensis, לפני שהבינו ששתי הצורות הן אווטארים של מין אחד.
קשוטית ריקי היא פטריה טפילה הנפוצה באזורים החמים של העולם. פונדקאיה הם עצים שונים, כאשר נראה שהפונדקאיים העיקריים הם עצים נשירים (מילה, אדר, דולב, מיש וכו'). הפטריה חודרת לכל שכבות העץ, גורמת לריקבון לבן (מעכלת ליגנין), ומייצרת לגופי-פרי אנאמורפיים הפורצים מתוך מקומות שונים בענפים. הטפלה במין זה מכניסה את העץ לעקה, והוא מגדל עלים קטנים ומעטים. לדוגמה, מצאתי את הפטריה בתמונה, כי הדולב בו היא חיה נראה חולה בצורה מסקרנת. ההדבקה היא דרך פצעים בעץ, כך שהעיר - בה העצים עוברים גיזום תדיר - היא בית-גידול מושלם עבור הקשוטית.

למיטב הבנתי, קשוטית ריקי הגיעה אלינו מהעולם החדש, והתחילה להוות פתוגן בולט באזורנו רק בעשורים האחרונים. אני תוהה אם המעבר להסתמכות על האנאמורף (המייצר נבגים עמידים במיוחד) בתור השלב העיקרי בחיים, עזרה למין זה להצליח בעולם המודרני: "נהיה קשוטים ומעודנים אחר-כך. עכשיו הזמן להיות מהירה ומלוכלכת."

כפר-סבא, 4.2025