שמו המדעי של הירבוע המצוי הוא Jaculus jaculus" - קפצן קפצן" - וזה שם שקולע בול.
בתצלום שלפנינו אפשר לראות עקבות של ירבוע (עם הרגל שלי לקנה מידה): זוגות קרובים של טביעות רגל, וביניהן מרחק גדול. רק הרגליים האחוריות ניכרות, כי לפנינו אחד מהיונקים היחידים בארץ המתקדם באופן קבוע ללא עזרת רגליו הקדמיות. זה מבדיל אותו מהמכרסמים המנתרים שיש לנו בארץ: הגרבילים וקרוביהם, הנוחתים בסוף הניתור על רגליהם הקדמיות.
אפילו בעת מנוחה הירבוע אינו יורד על ארבע, אלא נשען על זנבו, הכפוף כמו האות Z - זנב שנתן את ההשראה לזנב-הברק של פיקאצ'ו.
הירבועים הם בין היונקים המתמחים ביותר בישראל, וכנראה המותאמים ביותר לסביבת החולות. רגליהם הארוכות מאפשרות תנועה יעילה מאוד על החול, מה שמסביר למה קפיצות וניתורים כדרך תנועה התפתחו מספר פעמים בין המכרסמים המדבריים. הירבועים אינם קרובים, למעשה, לגרבילים והמריונים, אלא שייכים לעל-משפחה נפרדת, ומהווים את נציגיה היחידים בישראל. את מקורותיו האבולוציוניים של הירבוע אפשר לראות בגורים שלו, הנולדים עם רגליים שאינן ארוכות מהרגיל. במהלך השבועות שאחרי ההמלטה, הרגליים האחוריות מתארכות והירבוע הצעיר לומד להפעילן ביחד, במקום לסירוגין.

הרגליים הקדמיות אינן סתם שארית אבולוציונית, כמו אצל הטירנוזאור. הן משמשות לסינון זרעים מתוך החול, וגם לשתייה, כאשר דבר כזה מזדמן: הירבוע טובל את כפותיו במים ומלקק אותן. הן גם משמשות בעת טיפוס על צמחים, כדי להשיג עלים למאכל (מקור המים הרגיל של מין זה).

מבין שלושת מיני הירבוע בארץ, הירבוע המצוי הוא היחיד שידוע ממישור-החוף. הוא חי בחולות מיוצבים למחצה ותועד באזורי דיונות צפונה עד הירקון. בעבר חי כמובן בחולות חולון, אך כנראה שחולות אלה מיוצבים ומופרים מדי עבורו כיום. אתר מחייתו הצפוני ביותר עכשיו הוא מטווח 24 בחולות ראשון-לציון.

זהו יונק לילי ביישן, כך שאפילו איפה שהוא חי, קשה למצוא אותו. במהלך היום הירבוע מסתתר במחילה שלו, שאורכה יכול להגיע למספר מטרים, ועומקה עד מטר אחד. את הפתח הוא סותם בחול, מה שהופך אותו אפילו קשה יותר למציאה (ושומר על לחות וקרירות המחילה). המחילות מצויידות בפתח נוסף, אותו הירבוע לא מסיים לחפור. כאשר נכנס טורף למחילה, הירבוע פורץ החוצה דרך הפתח הכמעט-גמור הזה.

לעניות דעתי, כל מקום במישור-החוף בו עדיין קיימים ירבועים, הוא מקום עליו יש לשמור. הירבוע המצוי הוא מין מטריה, בשבילו יש לשמור על השטח פתוח, נקי כמה שאפשר מזיהום אור ומינים פולשים, וגם למנוע את ייצוב החולות. ואם הירבוע יצליח לחיות שם, כנראה כך גם שאר קהילת המינים של הדיונות.

הדיונה הגדולה, אשדוד, 6.2025