פעמים ספורות בחייו של חובב טבע יש מפגש השקול להיתקלות בקנגורו בגבעות נס-ציונה. לי היו בסביבות שלושה כאלה, ואחד מהם מוצג מטה:

כאשר הפכנו את בול העץ הרקוב ששכב בחורשה, מצאנו עליו, כצפוי, פטריות. על אחת הפטריות היה זחל של זבובאי (גם זה רגיל). הוא היה כה גדול, שהנחתי כי שייך למשפחת הטיפולתיים. אבל כל הקישוטים והקפלים לא נראו מוכרים לי, אז חיפשתי קצת.
ומה אתם יודעים, זה היה יתוש-אור (Keroplatidae)! זבובאים אלה ידועים היטב לציבור. מינים טורפים ממשפחה זו חיים על תקרות של כוכים ומערות באוסטרליה וניו-זילנד. גופם מאיר בחושך, כך שהתקרה נראית כשמי כוכבים. חרקים העפים קרוב מדי לתאורת רפאים זו נלכדים בחוטי הריר הדביקים, ונאכלים על-ידי הזחלים.

הלכתי לראות את יתושי-האור בשתי ארצות מחייתם, שם ניתנו להם שמורות מיוחדות. ועכשיו, שנה בדיוק מאז שחזיתי במופע האורות הטבעי הזה בניו-זילנד, מופיע אחד כזה בגבעת-חן!

אחרי קריאה קצרה, הבנתי שזהו מין מקומי, החי על פטריות וניזון בעיקר מהן. בלי שמי כוכבים וחוטי ריר. עם זאת, בספרות נטען כי הם עדיין מאירים, ואני רוצה לראות את זה!
מי יגיד כמה אנחנו עוד לא יודעים על הטבע בסביבתנו המיידית...

גבעת-חן, 2.2020