בזמן שחיפשתי עלוקות על הסוף הרקוב באגם סטלה, נתקלתי בהרבה בעלי-חיים שנתקעו על העלים המתים כשהגשם התחיל להעלות את מפלס המים. אחד מאלה היה קטנדל, עליו אני רוצה לדבר.

סדרת הקטנדלאים (Lithobiomorpha) מורכבת ממינים קטנים של נדלים (כפי שרומז השם), להם אולי מבנה הנדל הגנרי ביותר. הגוף מורכב מ-15 פרקים, עם זוג רגליים בכל פרק. בצד הגבי מתחלפים לסירוגין מגני גב ארוכים וקצרים (חוץ ממגנים 7, 8, ששניהם ארוכים). בצד הגחוני אפשר לראות שאורכי הפרקים עצמם דומים אחד לשני. קטנדל בוקע מהביצה עם כשבעה פרקים, ופרק חדש (יחד עם זוג רגליים) מתווסף עם כל נשל, עד למספר הסופי. השוני בפרקים יכול לעזור להבדיל קטנדל מרבנדל צעיר, שמגני הגב שלו דומים באורכם.

הקטנדלים הם טורפים של הרקבובית ותחתיות האבנים. הם ניזונים ממגוון חרקים וחסרי-חוליות אחרים. הם מצויים בשפע בעלווה היבשה תחת עצים, בקומפוסט ואף בעציצים. אף שיש להם ארס (כלכל הנדלים), הקטנדלים אינם מזיקים לבני-אדם.

לי זכור הפקטויד כי כשתופסים קטנדל הוא ימות תוך זמן קצר מ"התקף לב". רק אחרי פעמים רבות בהם אני ותלמידיי תפסנו והחזקנו קטנדלים בשבי (לפעמים לתקופה של יותר מיום), אני מרגיש בנוח להגיד כי טענה זו לא נכונה. עם זאת, מדובר ביצורים עדינים מאוד, שלא קשה להרוג בטעות כשתופסים אותם.

אגם סטלה (הגל הגואה), ראשון-לציון, 1.2024