פסיכו?
זה לא סיוט מסרט אימה, זה בסך-הכל ארסן (.Loxosceles sp), העכביש המושמץ ביותר בתרבות המערבית.
מדי יום אינספור אנשים מזהים עכבישים שונים בתור ארסן. מדי יום מדווחות פגיעות שונות, שסיבתן לא ידועה, כנשיכת ארסן. הפחד מהעכביש גדול בהרבה מפגיעתו.

אז איך מזהים?
משפחת הארסניים מצטיינת בשש עיניים, המחולקות לשלושה זוגות, כאשר הזוג האמצעי הוא קדמי לאחרים. מאפיין זה משותף לארסניים ולמשפחת היורקניים, אך צורת הגוף של היורקן כה מוזרה, עד כי קשה מאוד להתבלבל ביניהם. לארסן רגליים ארוכות הכפופות כולן קדימה. התנוחה האופיינית היא ישיבה צמודה למשטח, ברגליים פרושות. לפעמים מכוסה המשטח במטווה, אך לעולם אין רשת ציד. מכיוון שהעיניים קטנות, נהוג לזהות את הארסן לפי "צורת הכינור" על הראשחזה שלו. לי זה נראה יותר כמו סוג של מברשת אסלה. הייתי מתאר את סימן הזיהוי כ"חלק הראש של הראשחזה (בו העיניים והמלקוחיים) הוא כהה ומתחבר אל חריץ הראשחזה (fovea), הכהה גם הוא.", ואני לא מבטיח שאין עוד עכבישים עם הסימן הזה.
בישראל כנראה מספר מיני ארסנים, ולפחות מין אחד החי בבתים, במקומות חשוכים, לרוב בחרכים ומתחת לחפצים. כן, ברוב הבתים בישראל, אם לא בכולם, אפשר למצוא ארסן. אם נכנסתם לפאניקה, שימו לב לכך שהם היו שם במשך כל חייכם, ועד כה אתם בסדר*.

ניתן להיתקל בארסן בעת נקיונות או חיפושים אחר דברים במחסן, אבל גם במצבים פחות אופייניים, כמו במקלחת. לאף ארסן אין רצון מיוחד לתקוף אותנו, ועד שלא ניגע בו, הוא לא ייגע בנו, ולרוב לא יזוז. עם זאת, במקרים נדירים של התקלות קרובה, הם עלולים לנשוך. בנשיכת הארסן, כמו בנשיכת רוב העכבישים, מועבר ארס. ארס הארסן הוא בעל פעולה ציטוטוקסית - הוא הורג תאים, מה שגורם לנמק. לרוב מדובר בפצע קטנטן, שעובר במהירות. במקרים מעטים מתפתח נמק נרחב יותר, שעלול להזדהם ולהוות סכנה ממשית. בכל מקרה, אין להמר! אם ננשכתם, פנו לרופא.
כך או כך, ניתן לחיות בשכנות טובה גם עם החיה הזאת, כל עוד מכבדים את המרחב הפרטי שלה, ודואגים לכוס וקלף בהישג יד, לכל מקרה.
הארסן בתמונה הועבר אחר כבוד לחצר האחורית.

כפר-סבא, 7.2019

* חוץ מהמעטים שננשכו. מקווה שפניתם לטיפול רפואי ואתם עכשיו בסדר.
***

ארסן כחול-לבן.

הארסן החום (Loxosceles rufescens) הזה מצא לו בית תחת דגל ישראל שנשכח בשדה.
כמו עם כל הישראלים, אנחנו יכולים להתחקות אחר היסטוריית ההגירה שלו, לפחות אם יש לנו ציוד להפקה וריצוף של דנ"א, מחשב חזק ויכולת לבצע דיגום ברחבי העולם. למזלנו, אנשים עם האמצעים והרצון לכך, כבר עשו את העבודה בשבילנו.
משפחת הארסניים (Sicariidae), לפי הידוע לנו, התחילה את דרכה בתור הקרטיקון, ביבשת גונדואנה המערבית (אפריקה ודרום-אמריקה של היום). מרכז מגוון המינים שלה עדיין נמצא ביבשות אלה, אך נציגי המשפחה נפוצו צפונה, אל צפון-אמריקה ואירואסיה, שהתחברו אליהן לא מכבר.
יהיה הגיוני כי הארסן החום, הנפוץ סביב הים התיכון, יהיה קרוב למינים הרבים המצויים מדרום לסהרה. עם זאת, מחקר שנערך בשנים האחרונות ממקם אותו בקרבת המינים הדרום-אמריקאיים דווקא.

האם מדובר במין פולש?
בהיותו מין בעל חשיבות רפואית, נערכו על הארסן שלנו מספיק מחקרים כדי שנוכל להגיד שמדובר במין מקומי, בעל מגוון גנטי גבוה סביב הים התיכון, ואף סימנים להשפעות של תקופת הקרח על מבנה האוכלוסיה.
זה משאיר אותנו עם האפשרות הפחות סבירה, אך היותר מעניינת - הפצה לרוחב האוקיאנוס האטלנטי. ידוע שדבר כזה קרה בעבר עם כל-מיני בעלי-חיים וצמחים. זה קרה יותר כאשר האוקיאנוס היה צעיר וצר, ורוב ההפצות המוצלחות היו מזרח למערב, ולא להיפך. יכול להיות אפילו שהארסנים הראשונים שהגיעו לאמריקה, עשו זאת כאשר גונדוואנה כבר התפרקה, אך הבקע בין היבשות היה פחות רציני (כך הגיעו הקופים לאמריקה). ועדיין - לשבת ליד יבשת שעשירה במינים של ארסנים, ולקבל ארסן שהגיע כל הדרך מאמריקה... זה אירוני ומוזר, ומבהיר לנו שנותר עוד הרבה לגלות גם לגבי מסעותיו של הארסן וגם לגבי הקשרים המוזרים בין מזרח למערב ובין צפון לדרום.

הוד-השרון, 11.2022
***

במהלך הדרכה סמוך לבריכת רחובות מצאתי עכביש קטנטן, בעל הליכה מוזרה, שנראה לי מיוחד, ועל כן הבאתי אותו למעבדה. מבט אחד תחת הבינוקולר גילה לי הרבה על זהותו: זה, כמובן, ארסן (.Loxosceles sp), המזוהה בזכות שש עיניו המסודרות בשלושה זוגות. אורך גופו הנוכחי הוא כמילימטר. כנראה שבגודל זה הוא ניזון מפריטי טרף בגבול יכולת הראייה האנושית: אבקועי קפזנבים, אקריות קרקע, נמטודות ואולי גם אבקועים של עכבישים קטנים.

בריכת רחובות, מרחבי-רחובות, 2.2022