כשמביטים על השריון ההידרודינמי של צב הביצות (Mauremys rivulata), אפשר לדמיין שמדובר בבעל-חיים הנע במהירות במים. אני בהחלט חשבתי כך, אך לפני שכתבתי על זה בקבוצה, החלטתי לקרוא בנושא.
מתברר שצבים הם בעלי-חיים אטיים, אפילו במים!
צב הביצה מגיע למהירות השחייה המסחררת של 0.8 קמ"ש - רבע ממהירות השחייה הממוצעת של האדם! קשה להאשים אותו. מדובר בשחיין לא מתמחה, החותר במים בארבעת רגליו, כמעט כמו כלב. רגליים כוללניות אלה משמשות אותו גם להליכה, לטיפוס, להתחפרות ולהחזקת פריטי מזון בזמן האכילה. ובין כה וכה, מדובר בבעל-חיים שמבלה רק חלק קטן מזמנו בשחייה.
צבי הים, לעומתו, בנויים לשחייה. הם חותרים רק ברגליהם הקדמיות, שהפכו לסנפירים ונעות כמו כנפי ציפורים. וצבי ים שוחים כל הזמן. הם מגיעים למהירות של ארבעה קמ"ש - יותר מהיר משחיין ממוצע, אך עדיין חצי מהמהירות הממוצעת של שחיין מקצועי, ושליש מהמהירות הממוצעת של פינגווין. עכשיו, זה קצת מביך, שהרי מדובר בבעל-חיים מתמחה, שהקריב כמעט כל שימוש של רגליו עבור יכולת השחייה! כעת מובן לי למה הם אוכלים מזון אטי ולמה במהלך האבולוציה הם לא איבדו את השריון הקשה שלהם.
מקטע חמד, נחל איילון, 7.2021