השרקרקים המצויים (Merops apiaster) חזרו מערבות אפריקה, בדיוק בזמן ליהנות ממעוף הכלולות של הקמפונית הפולחת (Camponotus fellah). המלכות הגדולות, עמוסות הביצים, עולות על העשבים כדי להמריא. משהן באוויר, הן נתונות לרחמי השרקרקים. ארבעת הציפורים על גבעול האגבה הזה כבר מצאו להם ארוחה, אותה אפשר לראות שהם בולעים בתצלום.
איזה כיף, שיש עוד מקומות, לא רחוק מהבית, בהם אפשר לצפות הן בשרקרקים החוזרים והן בקמפוניות הפורחות!

גבעת חבצלת, רחובות, 4.2022
***

מזווית מסויימת, השרקרק המצוי (Merops apiaster) מזכיר לי חץ קליעה-למטרה. אחרי הכל, שניהם כבדים יחסית, אבל אווירודינמיים ולשניהם זנב המאפשר שמירה על מסלול התעופה. השרקרק, אמנם, לא צריך להינעץ עם מקורו בלוח שעם. צייד אווירי זה מלקט במקורו חרקים במעופם. היותו של המקור ארוך מאפשר להרחיק מגוף השרקרק את הצד העוקצני של חרקים רבים שהיו מרתיעים ציפורים אחרות. למשל - הצרעה המזרחית (Vespa orientalis) בתמונה הזאת. כמובן שהשרקרק נבדל מחץ גם בהיותו בעל כנפיים, שמאפשרות לו לשחות בחינניות דרך האוויר, או הופכות לחלק ממתאר הגוף, כאשר אפשר להקריב את כוח העילוי למען המהירות.
לא פחות מכל זה דרוש - אם אתה רוצה לחטוף צרעות מהאוויר בשביל מחייתך.

אגמון פולג, 9.2019
***

סיבה אחת לטייל בצהרי יום קיץ, ובייחוד במישור-החוף, היא השרקרק המצוי (Merops apiaster). קריאות השרקרקים ליוו אותי במשך רוב הסיור האחרון שלי במרחבי רחובות, מלבד הזמן בו הייתי קרוב לכביש המהיר (אותו צריך למנהר!) וכשיצאתי לשדות שמדרום לשמורת השיטה, גם ראיתי את השרקרקים - להקה של עשרות מהם, שנחו על כבלי החשמל ועפו באוויר סביבי! כל עוד יש להם קירות אדמה לקנן בהם, וצרעות ודבורים לאכול, הם ימשיכו לחיות סביבנו ולשובב את נפשנו מדי קיץ בצבע, צליל ותנועה.

מרחבי-רחובות, 7.2021
***

השרקרק המצוי (Merops apiaster) הוא עוף המתמחה בציד חרקים מעופפים, וידוע בזכות חיבתו לדבורים וצרעות, אף כי כשיצאתי אתמול, נראה שהם בעיקר חגגו על שפע נמפיות החורשף, צאצאי הנמפיות מהאביב, שאפשר לראות עכשיו בכל מקום.
זוהי עונת הקינון של השרקרקים, וניתן לראות מושבות שוקקות שלהם בקירות מצוקים לאורך מישור החוף. חלק מהמושבות נמצאות בצמוד לחופים הומי מתרחצים, כמו שניתן לראות בהרצליה ותל-אביב. קינון זה של שרקרקים הוא מהסיבות הבולטות ביותר לשמירה על המצוקים החופיים - על אף היותם נדל"ן מבוקש לשכונות ומרכזי קניות.
חשוב מאוד לא להתקרב לקינון (גם אם רוצים לצלם), שכן הטרדה של ההורים יכולה לפגוע בסיכויי ההישרדות של הגוזלים.

הרצליה, 6.2019
***

השרקרקים (Merops apiaster) יודעים איפה לחפור. הם נמנעים מהחמרה הפוסילית הקשה, ומתרכזים ברגוסול החולי הרופף, שלפי שכבת החצץ בבסיסו, הובא לכאן לפני לא יותר מכמה עשורים.
הקנים עדיין נמצאים נמוך מאוד מעל תחתית הערוץ הרדוד, אך עקב קלות החפירה, הם יכולים להיות עמוקים מאוד, ולהרתיע בכך חלק מהטורפים.

חוף חדרה, 12.2023
***

שש בבוקר, מגיע לעבודה - שומע מעליי שרקרקים (Merops apiaster). מה הם עושים בשעה כזאת? כמובן - אלה לא השרקרקים הלבנטיניים שלנו, אלא להקה נודדת: ממזרח אירופה, הקווקז או מרכז אסיה. משפעילות הדבוראים באזורים הממוזגים דועכת לקראת החורף, השרקרקים המצויים יוצאים למולדתם העתיקה, אפריקה, שם הם יצטרפו לכעשרים מיני שרקרקים יציבים, הנהנים מהשפע הטרופי לאורך כל השנה.

הקריה החקלאית, ראשון-לציון, 9.2025
***

בדיעבד, לא הייתי צריך להיות מופתע כשראיתי את השרקרקים (Merops apiaster) במתח מתמיד בנוכחות המאינות (Acridotheres tristis), לפעמים מאיימים ופעם אף ממש תוקפים! קני השרקרק יכולים להתאים למאינה, ולה אין בעיה להשליך את תוכנם הישן.
המאינות הן בעיה רצינית עבור עופות רבים, אבל חומרתה אינה אחידה. עוף פולש זה מתרכז בישובים וסביב מבני אדם, והופך נדיר יותר ככל שמתרחקים מהם. שמורת טבע עם שוליים רחבים ובלי כבישים העוברים דרכה צריכה בתיאוריה לקיים ליבה דלת מאינות. הבעיה שלנו במישור-החוף היא שהטבע קטן ומקוטע: קינוני שרקרקים צמודים לחופי רחצה, גבעות כורכר מבודדות במרכז העיר, חולות הכלואים באמצע מחלפים. איבוד החיץ בין העיר לטבע חושף את האקולוגיה השברירית של שמורותינו הקטנות לאקולוגיה הקורוזיבית של הנוף האורבני. ואנחנו ממשיכים לכרסם באזורי חיץ אלה.
לאחרונה דחו את ההתנגדויות הרבות שהוגשו לבניית רובע חדש במזרח רחובות, שיחתוך נתח שמן ממרחבי-רחובות. כביכול, שתי השמורות של מרחבי-רחובות נותרות שלמות בתסריט הזה, אבל הן עתידות לאבד את החיץ שלהן, ולהיות חשופות למאינות וגורמים הרסניים אחרים.
אני חולם על האפשרות של חיים שלנו לצד הטבע, בלי לפגוע בו. עד שהאדם המודרני ילמד לעשות זאת, נצטרך להפריד בין השניים, ממש כמו שצריך להפריד בין השרקרק למאינה.

הרצליה, 4.2021