האמת היא שיצאתי אל השדות בבוקר הלח ההוא בתקווה לראות עופות נודדים. אתם יודעים, אם איני יכול לנסוע השנה לחו"ל ולראות חיות אקזוטיות, לפחות שהחיות האקזוטיות יגיעו אליי.
בפועל היו מעט מאוד עופות ורובם היו עורבים אפורים. ממש בסוף, כשכמעט וחזרתי לכביש, מצאתי את מבוקשי: סלעית אירופית (Oenanthe oenanthe), עוף הערבות האופייני ביותר של צפון העולם.
סלעית זו מקננת במקומות מתאימים ברחבי אירואסיה וחלק מצפון אמריקה. בארץ היא מקננת בחרמון בלבד, בעוד שהפרטים שאנחנו פוגשים כעת בשדות נמצאים באמצע נדידתם הסתווית לאפריקה. לי יצא לפגוש כזאת באחד מאזורי קינונה, באברשים של דרום אנגליה.
מסעה של ציפור קטנה זו רק נמצא באמצעו. היא כבר עזבה את ביתה (שבאותה מידה היה יכול להיות לחופי אוקיינוס הקרח, או בהרי איראן), עפה אל "צוואר הבקבוק" של העולם הישן וכעת נותר לה לחצות את המדבר ולמצוא לה בסוואנות מקום לבלות בו את החורף.

כפר-סבא, 10.2020