"הכל מעניין, ויש תמיד עוד מה לגלות."

זה מה שחשבתי כשהלכתי אתמול ברחוב שלי, והבנתי שככל שאני לומד יותר על עולם היצורים החיים, אני רואה יותר ממה שיש סביבי, ושנפתחים עבורי תחומים חדשים, אליהם לא הייתה לי גישה קודם.

הייתי מודע למנהרות בתוך עלי צמחים במשך שנים רבות. אני זוכר איך הייתי מוציא את זחלי המנהרנים מעלי הקיקיון בגינה של סבתא שלי, בנס-ציונה של שנות ה-90. הייתי בטח בן עשר אז. אבל אז לא היה מי שיספר לי עליהם ולא היה מי שיגרום לי להתעניין.

בשנה האחרונה התחלתי להתעניין במנהרנים וחרקים נוברי-עלים אחרים, ובזכות האתר האירופאי של טפילי הצמחים, גם התחלתי להכיר אותם. והיום, אני פתאום רואה אותם בכל מקום - ויש להם משמעות עבורי.

הנה, למשל מנהרה של המנהרן Ophiomyia pulicaria, בעלה של מרור הגינות (Sonchus oleraceus). איך אני יודע שזה דווקא הוא, ולא אחד מהמוני נוברי העלים האחרים? ראשית, לכל פונדקאי טפילים משלו. הזבוב המדובר נובר רק בעלים משבט העולש (אליו שייכים מורכבים כמו מרור, חסה, שן-הארי ואחרים). שנית, צורת המנהרה משנה: לכל מין אינסטינקטים הדוחפים אותו להתנהג בצורה אחרת משאר המינים, ולכן גם המנהרה של כל חרק נובר תהיה שונה. Ophiomyia pulicaria חופרת מנהרה רחבה יחסית, הנמשכת מעל העורק המרכזי, אך סעיפי המנהרה לא עוקבים אחרי העורקים המשניים.
מנהרנים אחרים נוברים לאורך העורק הראשי והעורקים המשניים, או שהם נוברים לאורך שולי העלה, או בזיגזגים לרוחב כל העלה. המנהרה יכולה להיות צרה, או מתרחבת במהירות, או להיות בכלל בצורת היכל רחב. וגם את המינים האלה אפשר לזהות לפי סגנון חפירתם ובחירת הפונדקאי שלהם.

פעם לא התעניינתי בזה, אבל היום זה מרתק אותי, ומעשיר את הסתכלותי על העולם. ואני נרגש לחשוב על הדברים שירתקו אותי בשנה הבאה.

כפר-סבא, 1.2024