פרפרים הם החרקים הפופולריים, אלה שקיבלו יחס ציבורי הדומה לשל ציפורים. מועדונים של חובבי פרפרים (דוגמת אגודת חובבי הפרפרים הישראלית) קיימים כבר מאות שנים ועקב כך, הידע שנצבר על קבוצה זו רב יחסית, והוא פותח צוהר אל עולמם של החרקים ומצבם בעולם. התמעטות הפרפרים, למשל, הייתה ידועה לפני שתופעה זו נמדדה עבור מחלקת החרקים כולה.
זנב-סנונית נאה (Papilio machaon), הפרפר היחיד בארץ עם משפט פתיחה ומנגינת כניסה, הוא מין שזכה לתשומת-לב רבה. המחקרים מרמזים על כך שעקב הסיבולת שלו לטווח אקלימים רחב ותזונתו בצמחים שכיחים, אוכלוסייתו נפגעה פחות מאלה של פרפרים מתמחים יותר. אולי בזכות זה הוא עדיין מצוי בתוך העיר - וכאן אולי כדאי שנעודד אותו, על-ידי שתילת צמחי מזון לזחלים (שומר ופיגם), נטיעת צמחי צוף והימנעות מריסוס צמחי נוי נגד חרקים.

גבעת קוזלובסקי, גבעתיים, 10.2020
***

זנב-סנונית נאה (Papilio machaon) משפר לך מיידית את היום. פרפר זה, אחד היפים והגדולים באזורנו, הוא מהפרפרים הידועים בעולם. ועדיין, אפילו על המין הזה יש המון שאנחנו לא יודעים. למשל למה משמשים הזנבות האלה על הכנפיים האחוריות? זנבות בפרפרים אחרים הם לרוב "מחושי דמה" שנועדו לעודד את הטורפים לתקוף מהצד הלא נכון. אבל זנבות זנב-הסנונית הם רחבים ולא דומים למחושים. אולי יש ברירה זוויגית, והזנבות הם סימן לאיכות הפרט? אבל אז נצפה שיהיה הבדל בין הזוויגים באורך הזנבות או בצורתם. לא נמצא הבדל כזה. עד היום אין זה ממש ברור איזו מטרה משרתים קישוטים בולטים אלה.
אכן, גם הידועים שביצורים מלאים תעלומות, ומספקים אינסוף הזדמנויות למחקר ותגלית.


גבעת האירוסים, ראשון-לציון, 8.2021
***

בעודי מחפש מאמר מעניין לספר עליו בהקשר של זנב-הסנונית הנאה (Papilio machaon), נפלה עיני על כותרת שנראתה מוכרת. ואכן, זה היה מאמרו של חברי המולטידיסציפלינרי, אור קומאי (וחובריו, כמובן).
במחקרם, שהתפרסם ב-2021 ניסו החוקרים למצוא מתאם בין משתנים סביבתיים שונים לבין מגוון מיני הפרפרים באזורים שונים בישראל, ולנסות לתת תחזית לשינוי במגוון הפרפרים בעתיד, בהתאם לשינוי האקלים.

נמצא כי מספר מיני הפרפרים בארץ קטן באופן כללי עם העלייה בטמפרטורה, וגם מושפע מסוג הקרקע (זאת רואים היטב. פרפרים כמו כתום-כנף המצילתיים והאביבית המשויישת מופיעים פתאום במקום בו גבעות הגיר והקירטון מתחילות להציץ מעל פני השטח). החוקרים הצליחו לאפיין מינים מסויימים כביואינדיקטורים: שונאי חום, אדישים לחום, חובבי בתי-גידול טבעיים וחובבי בתי-גידול מופרעים.

באופן לא מפתיע, זנב-הסנונית הנאה אופיין כחובב בתי-גידול מופרעים - "פרפר אוהב-אדם". אבל מה שכן הפתיע אותי הוא שאור וחובריו מצאו כי מין זה הוא בעל סיבולת נמוכה לטמפרטורות גבוהות, ונעדר מהסביבות הכי חמות בישראל. זאת אומרת שעם כל אהבתו לערים וצדי הדרכים שלנו, מין איקוני זה צפוי לסבול ולהתמעט עקב שינוי האקלים המיוצר על-ידינו, ולא מן הנמנע שייעלם מבתי-הגידול החמים יותר בהם הוא חי כיום.

אני מקווה שלא אראה את זנב-הסנונית נעלם ממישור-החוף בימי חיי.


תל מלוט, 5.2022
***

זחלי זנב-הסנונית הנאה (Papilio machaon) מציגים צבעים אפוסמטיים (aposematic coloration) - צבעים בולטים ומנוגדים שנועדו להרתעת טורפים פוטנציאליים. צבעים אלה מזהירים את כל מי שמתעניין, כי מדובר בזחלים רעילים, שטעמם נורא.
צבעי הרתעה כאלה נחשבו במשך זמן רב לדוגמה של ברירת שארים: הטורף אוכל זחל אחד, לומד לא לעשות את זה, ונמנע מלאכול את אחיו של הזחל, להם צבעים דומים. כך הגנים האחראים לדגם הצבע הבולט מתקבעים באוכלוסייה, למרות שהזחל שלימד את הטורף לא זוכה להתרבות.
מחקר שנערך בשוודיה עסק בנושא טריפת זנבות-הסנונית. החוקרים אספו ירגזים מצויים (Parus major) מאזורים בהם לא חיים זנבות-סנונית. בניסוי הוצעו לכל ירגזי זחל זנב-סנונית וזחל שחרורית. הירגזים היו בוחרים תחילה בזנב-הסנונית הבולט, היו שומטים אותו כמעט מיד, ואז בוחרים בשחרורית. אחרי כמה חזרות על הניסוי הירגזים היו לומדים לעולם לא לנסות לטעום את הזחל הססגוני.
החוקרים גילו כי הזחלים היו שורדים את הטעימה הזאת כמעט בלי פגע - תוצאה הרומזת על כך שהצבעים האפוסמטיים לא צריכים ברירת שארים, ומציגים יתרון הישרדותי ישיר גם לזחל המותקף עצמו.
מכיוון ששמיטת הזחלים הייתה כמעט מיידית, החוקרים משערים שבטבע הירגזי לא היה אפילו מרחיק את הזחל מצמח המזון. זה חשוב, שכן בהיותם של זנבות-הסנונית אוכלי-עשב מתמחים, הרחקה מצמח המזון הנכון יכולה להסתיים במוות ברעב.

באר-יעקב, 8.2012
***

לזחלי פרפרים מהסוג זנב-סנונית, דוגמת זנב-הסנונית הנאה (Papilio machaon) הזה, יש מאפיין מרתק: כאשר הזחל מאויים, הוא שולף בקדמת חזהו איבר כתום ומפוצל, הנקרא בלוטת המזלג (osmeterium).
הבלוטה, הנשלפת בלחץ ההמולימפה, מפרישה מגוון חומרים מקבוצת הטרפנים (terpenes). הרכב ההפרשה קצת דומה להרכב חומרי הריח בפריחת הדרים. ההנחה היא, כי מראה בלוטת המזלג והפרשותיה נועדו לדחות טורפים. מצאתי עד כה רק שני מחקרים בנושא: באחד האכילו שלווים במינים שונים של זנב-סנונית - עם ובלי הבלוטה. השלווים סירבו לאכול את מרבית המינים, ללא קשר לנוכחות בלוטת המזלג. הזחלים היו דוחים מספיק גם ככה. במחקר האחר השתמשו בסוג אחר ממשפחת הצבעוניים (Battus), שלזחליו יש גם בלוטת מזלג. במקרה ההוא נמצא שההפרשות דוחות נמלים: טורפות אימתניות בעולם הטבע, נגדן חשוב להתמגן, לא פחות מאשר נגד ציפורים.
כנראה שצפויים לנו עוד מחקרים רבים, עד שנגלה את כל צפונותיה של הבלוטה הכתומה.

דרום פלשת, 4.2024
***

שיקום מגוון המינים הוא נושא מורכב, שהאנושות עוד רחוקה מלהבין לעומק. לקיחת בית-גידול שחוק והחזרתו למצבו הראשוני היא משימה שאינני בטוח שאנחנו מסוגלים לה עדיין. אבל בעוד ששיקום של 100% הוא משימה כבירה, שיקום חלקי, של כמה אחוזים, יכול להיות פשוט מאוד, ובהחלט ראוי להשקיע את המאמץ הקטן כדי להגיע אליו.
הנה, למשל, יער קפלן בכפר-סבא הוא מדבר אקולוגי קלאסי, על טהרת איקליפטוס המקור. אבל לפני כמה שנים שתלו בו צמחים ארץ-ישראליים שונים, וביניהם פיגם מצוי (Ruta chalepensis). לא עבר זמן רב, וזנב-הסנונית הנאה (Papilio machaon) החל להתרבות ביער.
יש בוודאי עוד לא מעט צעדים קטנים שיכולים להפוך גם חורשת איקליפטוסים קטנה לבית-גידול עשיר יותר, המשכן יותר מהמינים המקומיים היקרים שלנו.

יער קפלן, כפר-סבא, 5.2023
***

אין דבר מספק מלראות גולם ריק של זנב-סנונית. לא רק שכעת מרפרף איפה-שהוא בבאר יעקב זנב סנונית גדול ויפה, אלא גם שזנב הסנונית הזה גדל על אחד מצמחי השומר ששתלתי בגינת יהודה 5, במיוחד למטרה זו!

באר-יעקב, 6.2014