הערב ב"מדריך ארצות החמרה לסיורי לילה": בר-גלגלן (Pararaneus spectator)

ארץ ישראל, העומדת במפגש של שלוש יבשות ושלושה אזורי אקלים, ידועה במגוון של מינים הנמצאים בגבול אזור התפוצה שלהם, אם מדרום, מצפון, ממזרח או ממערב. יש לא מעט דוגמאות למינים ויקריים - כאלה המחליפים זה את זה בבתי-גידול שונים. במקרים מסויימים קיים אזור חיץ רחב, בו שני המינים מתקיימים זה לצד זה. כך הוא המקרה עם הנימפאה הלבנה - בת הדנובה - והנימפאה התכולה - חדוות הנילוס, המגיעות בארץ לגבול הדרומי והצפוני, בהתאמה. כך זה גם עם עופות דוגמת הקנית האירופית והקנית האפריקאית. בין העכבישים ניתן לראות תופעה זו אצל שני מינים של עכבישי גלגל גדולים: גלגלן הצלב והבר-גלגלן.
הראשון מבין השניים הוא העכביש המוכר והאיקוני ביותר של אירופה, בן לסוג ששמו - Araneus - הוא המילה הלטינית לעכביש. תוכלו לראות עכביש זה פורש את רשתו הספירלית בגינות ושדרות מאיסלנד ועד ארמניה. על הצד הגבי של בטנו המשולשת תמצאו לעתים ארבעה כתמים בהירים המדמים, לעיני האירופאי המאמין, צורת צלב. מין זה מגיע במרכז ישראל לגבול תפוצתו הדרומי, ואינו ממשיך אל רצועת המדבריות ומעבר לה.
המין השני הוא הבר-גלגלן. רשתותיו נפרשות לעת ליל בסבך הקוצני לחופי אגם טנגניקה, משקיפות על נדידת הפילים במדבר הקלהרי ומתבדרות ברוחות העזות הנושבות בסלעי השפנים של כף התקווה הטובה. בצד הגבי של בטנו נמצא גם כתמים בהירים, אך לרוב יהיו אלה רק שניים - כשתי עיניים חסרות אישונים. עכביש טרופי זה נפוץ בנגב ומגיע בצפון ישראל לגבול תפוצתו הצפוני.
כך קורה ששני מינים קרובים ודומים - המאכלסים את אותה גומחה אקולוגית - מתקיימים זה בצד זה. קצת צפונה או קצת דרומה מכאן, והאחד יכול לדחוק את השני, אך בתנאי הביניים של ישראל כוחותיהם שווים, פחות או יותר. ועדיין, לעולם אין שוויון מלא. במישור החוף החם יש לבר-גלגלן יתרון, והוא הנפוץ מהשניים, אך יתרון זה נעלם עם העלייה להרים, שם גלגלן הצלב הופך נפוץ יותר.
כמו שקורה עם מינים בעלי תפוצה רחבה, שני המינים קיימים בהרבה מופעים: הצבע ותבנית הכתמים על בטנם יכולים להיות שונים מאוד מפרט לפרט. דוגמת הצלב, למשל, לרוב לא מופיעה בגלגלני הצלב המצויים בארץ. עכבישים רבים לעתים לא נראים "כמו עצמם" ומסיבה זו, על אף סימני השדה, הדרך הבטוחה ביותר להבדיל בין גלגלן לבר-גלגלן היא עדיין בהיעזר בצורת אברי הרביה.
-
מה למדתי במהלך הציור: האמת היא שאני לא מתמצא במשפחת הגלגלניים. במעבדה שלנו אני אחראי על העכבישים הקרקעיים, בעוד טווי הרשתות מטופלים על-ידי אחרים. במחקר הקטן לקראת הרשומה הזאת למדתי על שני המינים וסופסוף גיליתי איך (ברוב הפעמים) ניתן להבחין ביניהם בשדה.
***

רשת הברגלגלן (Pararaneus spectator) נכנסה לאור הפנס בדיוק בזמן. עוד רגע והייתי מסתבך בה. כן, הייתי נחלץ ממנה בסוף, אך קודם הייתי מסתבך. העכבישה העצומה פרשה את מלכודתה לרוחב כל השביל. כשמגיעים לגודלה, זבובים הופכים לחטיף בין הארוחות. לא - היא מחכה לחרק גדול, אולי עש או חגב. אבל אין לי ספק כי המשי הדביק יתפוס בקלות גם עטלפון מזדמן, ואיני בטוח שהעכבישה תתנגד לארוחה חמה שכזאת.
חבל שלא היה לי את הצילום כשציירתי את הברגלגלן למדריך. היה יכול לצאת ציור מרשים.

כפר-סבא, 8.2020
***

נקבת ברגלגלן (Pararaneus spectator) ענקית וזקנה זו היא בין הנהנים משפע הטוואים (Lasiocampa terreni) בחודש אוקטובר. כל טוואי הנופל ברשת משאיר שם חור המעוטר שיערות בשוליו. סביב העכבישה הזאת היו שלושה כאלה - סימן לכך שלאחרונה היא אוכלת טוב.
העיטוף במשי - עוד לפני הנשיכה הארסית - מונע את הטרף המשתולל מלפגוע בעכביש. כעת רק המחושים המנוצים (וגודל הפקעת) מספרים לנו על זהות הנאכל.

הוד-השרון, 10.2021