המגלן השחום (Plegadis falcinellus) הוא העוף האהוב עליי ביותר בעולם. יש בו משהו אקזוטי, הלוחש לנפשי האוקראינית על עצי באובב ותנינים, בנוף שהוא כולו חלום קיפלינגי.
מגלנים אכן נפוצים באזורים החמים של העולם, אם כי דווקא המין הזה מקנן היסטורית בדרום אירופה, ונודד לאפריקה, כמו החסידות והסנוניות. במאתיים השנים האחרונות הרחיב המגלן השחום את תפוצתו והחל להתרבות בעולם החדש (בדומה לאנפית הבקר). באמצע המאה ה-20 הוא החל לקנן גם בארץ והפך ממין חורף למין יציב, המקיים כאן את כל מחזור חייו. לעתים קרובות אפשר לראות להקות של מגלנים עפות ממקומות הלינה או הקינון, למקומות ההזנה, בשלוליות, נחלים ובריכות חמצון (ובערב, בכיוון ההפוך).
מושבות קינון משותפות עם אנפות פזורות במישור החוף. עונת הקינון היא עכשיו (אם אתם רואים קן, אל תפריעו).
אני רואה כבוד גדול בכך שעוף כה יפה ומוזר מתרבה כה קרוב אלינו.

שלולית נווה-גן, 4.2018
***


את פרחון המגלן השחום (Plegadis falcinellus) פגשתי בגשר הצבים, בנחל אלכסנדר. הוא נראה חסר פחד וחיפש מזון במקום שנבנה בבירור כדי שיזרקו לחם לצבים בניגוד לחוק.
מגלנים ברחבי העולם הופכים לציפורים עירוניות, בדומה לשחפים וברווזים. המגלן הקדוש באוסטרליה (Threskiornis molucca) מהלך ברחובות וניזון מפסולת. כינויו הוא "תרנגולת הפחים". המגלן הלבן האמריקאי (Eudocimus albus) בפלורידה החל לנהוג כך גם לאחרונה ועבר גם הוא לתזונה על בסיס לחם. המגלן השחום כבר חי במספרים גדולים קרוב לערים בישראל. אולי אנחנו עדים לתהליך עיור, בסופו יהיה לנו עוד עוף של מדשאות ומדרכות, קצת כמו הסיקסק, ואולי חוצפן אף יותר.

גשר הצבים, נחל אלכסנדר, 5.2022
***

להקת מגלנים שחומים (Plegadis falcinellus) עפה למקום הלינה.
מאחורי העוף הראשון נוצר אזור של גרר מופחת, כך ששאר המגלנים מסתדרים לאורך אזור זה, בו קצת קל יותר לעוף. בתעופה למרחקים ארוכים, העופות לוקחים בתורות את תפקיד המוביל.

רחובות, 10.2018
***

ביקור בספארי. בזמן שכולם מתפעלים מהפילים, אני מתרשם מלהקת המגלנים החומים (Plegadis falcinellus), שמחפשת מזון בבריכת המים שלהם. כנראה שהייתי היחיד בתור לאריות, שעצר כדי לצלם מרית (Spatula clypeata), והיחיד מהקהל סביב האגם, שהתעלם מהברבור השחור לטובת נחליאלי זנבתן (Motacilla cinerea). נוכחות בעלי-החיים השבויים בגני-חיות, כמו גם קיום של תנאים הולמים, מושכים חיות בר, ובמיוחד עופות. הנסיעה במכונית בכלל מאפשרת להתקרב מאוד לעופות חששניים.
גנים זואולוגיים הופכים לריאות ירוקות ולאתרי חריפה וקינון עבור מינים שונים, לעתים כאלה הקשורים למים. איכשהו, חיות חופשיות הנמצאות בגן "בהתנדבות" תמיד מרגשות אותי יותר מהכלואות.
צריך לארגן פעם "ספארי חיות בר" בספארי.

ספארי, רמת-גן, 12.2021