אברה ארוכת-עלים (Pteris vittata) היא שרך חובב סלעים, שתפוצתו הטבעית משתרעת ברחבי האזורים הטרופיים והסובטרופיים של העולם. בישראל קיימת אוכלוסיית בר אחת, בדרום הגולן. מאידך, צמח מושך-עין זה הוא אלמנט פופולרי בגינון. בדרך זו האברה מצאה את דרכה אל בית-גידול חדש: חומות, מסלעות ומדרכות.
אברה הבוקעת מתוך קיר אינה מחזה נדיר בערי מישור-החוף, ולמעשה, בארצות רבות היא נפוצה יותר כיום כצמח כתלים, מאשר כצמח של בתי-גידול טבעיים. נוכחות זו גם מעידה על מקור לחות כלשהו, ממנו ניזון השרך. כשזאת חומה של גן נוי, אין כאן בעיה, אבל כשמדובר בקיר של בית, הייתי מחפש דליפות.
כפר-סבא, 10.2020
***
לא הייתי כל-כך מופתע מאז הפעם שמצאתי סבך של שבטבט גדול בתחנת הרכבת ההיא בצ'שייר. אבל הפעם לא הייתי בצ'שייר, אלא בהרצליה, ובמקום שבטבט היו אלה שרכים מהמין אברה ארוכת-עלים (Pteris vittata), שהתמקמו להם בנחת בשולי המסילות. צמחים אלה בקושי שרדו בארץ, במקומות מתאימים בגולן, עד שהגיעה הבנייה המודרנית, מלאת האבן, הבטון, הצינורות הדולפים והמזגנים המטפטפים. עכשיו יש בישראל הרבה יותר אברה בשטח העירוני, מאשר בטבעי. באופן מעניין, האברה יכולה להועיל בסביבה זו, שכן היא מרכזת בתוכה זרניך (ארסניק), ובכך מרחיקה אותו מהמצע שלה. אני לא יודע עד כמה זרניך הוא בעיה בתקופתנו, אבל חומרים מזיקים מסויימים בהחלט נפוצים בסביבת מגורינו, ואולי כדאי להשקיע בנטיעת צמחים המסוגלים לרכז ולהרחיק אותם מהקרקע והאוויר.
הרצליה, 11.2021