הערב ב"מדריך ארצות החמרה לסיורי לילה": חולדת החוף (Rattus norvegicus).
אם גדלתם בראשון-לציון, אולי תוכלו להיזכר בגן-העיר הישן, עם פינת החי הגדולה שלו, ובמיוחד באגם המגודר, שבשטחו הסתובבו מגוון חיות משק. במרכז האגם היו שני איים, ובהם חישות חזרן גבוהות ועבותות. ערב אחד, כשעמדנו צמודים לגדר, מסתכלים על האווזים והטווסים, הבחנתי במכרסם חום גדול היוצא מבין גבעולי החזרן. היה לו חוטם רחב ואוזניים קטנות, ולכן, על אף שראיתי את הזנב בבירור, צעקתי "!Хомячок" (אוגר). אמא מייד תיקנה אותי - לפנינו הייתה חולדה. אבל חולדות - כך זכרתי - אמורות להידמות לעכברים - וזאת לא דמתה לעכבר.
את החולדות הגדולות הללו פגשתי עוד מספר פעמים בגן-העיר. הן התרוצצו מסביב לאגם וטיפסו במעלה ובמורד התמרים הקנריים העתיקים, בשדרה המרכזית. אלה היו מפגשיי הראשונים עם חולדת החוף.
מקור הסוג חולדה (Rattus) הוא במזרח אסיה, שם ניתן לפגוש בעשרות מיני חולדות. התחום הטבעי של תפוצת הסוג מתפרש דרומה עד אוסטרליה (שם החולדות הן בין יונקי השליה המקומיים המעטים) ומערבה, עד ארצות הים התיכון. כאן, בשולי תפוצת הסוג, יש רק מין מקומי אחד: החולדה המצויה (Rattus rattus), מין בינוני הדומה לעכבר גדול. היא חיה בעיר ובכפר, ביער ובחורש. אך החל מנקודה מסויימת במאה ה-20 היא אינה לבד. חולדת החוף, המגיעה כנראה מסין, הופצה בעזרת האדם בכל רחבי העולם ופלשה גם לישראל. בהיותה מין חובב מים, היא הסתגלה לחיות במערכות ביוב עירוניות, במיוחד באזורים חופיים - שם נמצאו הנמלים שהיוו את מוקד ההפצה של המין.
איפה שחולדת החוף פולשת, החולדה המצויה, הקטנה והעדינה יותר, נסוגה. גן-העיר בראשון-לציון, למשל, שייך כולו למין הפולש. אך הדחיקה אינה מוחלטת, שכן בעוד המין האחד מחפש בתי-גידול נמוכים ולחים, השני מעדיף לחיות במקומות גבוהים ויבשים, דוגמת עליות גג. לכן, אם נלמד להבדיל בין השניים, נוכל להתוודע לנוכחותם של שני מינים חכמים ומצליחים אלה בסביבתנו העירונית.
-
מה למדתי במהלך הציור: בשונה מהמצב אצלנו, עור החולדה הוא מעין "פיג'מה", העוטפת את האיברים בצורה רופפת. האיברים נעים בחופשיות בתוך העור. זה מקטין את פני-השטח של החיה ומונע איבוד חום, וזה גם גורם למכרסמים להיראות כמו שקי קנווס עם כפות-רגליים. פיקסאר עשו מזה מטעמים.
-
על אף שצילמתי חולדות בר בכל-מיני הזדמנויות (והן תרמו את חלקן לציור), רובן לא דיגמנו טוב. לפיכך, הדוגמן העיקרי לתנוחה בציור הזה היה חולדה מבוייתת, בשם מנגו, איתו זכיתי להצטלם לפני שנים.
***

שחזור היסטורי.
ככה התחילו לא מעט סיפורים עצובים. ספינה מתקרבת לחופו של אי מרוחק ועד מהרה נראים על החול עקבותיהם של שני יונקים: אדם וחולדה. האדם, בהיותו בעל העקבות הגדולים יותר והחשיבות העצמית הרבה יותר, אולי לא מבחין בחולדות, ואולי דווקא מביא אותן במכוון, במטרה לצוד אותן אחר-כך. הוא עוזב, והן נשארות. בביקורו הבא ימצא האדם אי שקט בהרבה, עם הרבה פחות מיני עופות וזוחלים, אבל מלא בחולדות. אולי יהיה זה הפעם אדם מעם אחר, עם חולדות ממין אחר. החולדות הפולינזיות (Rattus exulans), שהובאו למרבית איי האוקיאנוס השקט לפני מאות רבות, יפגשו תחילה את החולדה המצויה (Rattus rattus) ובסוף את חולדת החוף (Rattus norvegicus). כל מין יוסיף את נזקיו, אך לא יצליח להתעלות על הטבח שהגיע עם הפלישה הראשונית.
העקבות בתמונה שייכות לחולדת החוף. אם נזכור את זמן הגעתה לישראל - בשנות ה-30 - אזי אין זה בלתי מסתבר שכאן ממש, באזור נמל תל-אביב, מין זה עשה את צעדיו הראשונים בארץ הקודש. חולדת החוף מצאה כי ישראל אינה אי, וכי יש בה כבר מין חולדה מקומי: החולדה המצויה. עקב תחרות עם המין המקומי, התפשטות הפולשת הייתה אטית יחסית והוגבלה לשני הנופים בהם יש לחולדת החוף עליונות: שטח אורבני ובתי-גידול לחים. כששמה העברי ניתן וכש"החי והצומח" נכתבה, תפוצת חולדה זו הייתה עוד מוגבלת למישור-החוף. כעת היא נמצאת בכל הערים. אני רואה אותה לא מעט בירושלים ויכול להבחין בעקבותיה מדי יום באזור התחנה המרכזית.
יהיה מעניין לדעת מה היא אוכלת בשפך הירקון. האם היא מכרסמת קנה ותופסת סרטנים, כמו שעושות אחיותיה באיים הפציפיים, או שמי הנחל רק משמשים אותה למעבר בין הפחים במתחם הנמל לפחים בטיילת רידינג?

שפך הירקון, תל-אביב, 10.2021
***

בגינה ציבורית קטנה ליד היקב נמצאת מושבה גדולה של חולדות חוף (Rattus norvegicus). הן פעילות בשעות היום, ואפשר לראותן מכרסמות פירות על הרצפה, מטפסות על העצים ורצות לאורך הגדר. הן זהירות ואינן מתקרבות לאנשים, אבל אינן פחדניות במיוחד, וימשיכו בפעילותן (ממרחק בטוח) גם בנוכחותנו.
כשמצאתי אותן הנחתי שזאת משפחה שהגורים בה טרם התפזרו, אבל אז קראתי קצת, והתחוור לי כי הארגון החברתי של החולדות הוא עניין מסקרן יותר.
הסיפור הוא כזה: חולדות החוף הן היפיות מוחלטות! הן חיות במושבות בהן יכולים להיות יותר ממאה פרטים (לפעמים אף מעל 150) וחולקות מחילה מסועפת, אותה הן מגדילות ומתחזקות לפי הצורך. מתוך פתחי המחילה נמתחים שבילי ריח (!!!) המובילים למוקדי עניין שונים בסביבה. אני מנחש שאזור היקב כולו יכול להיות שטח השיחור של מושבת החולדות הזאת.
החולדות סובלניות (לרוב) לבנות המושבה שלהן, ותוקפניות (לרוב) כלפי חולדות ממושבות אחרות. בתוך המושבה נוכל לצפות במכרסמים אלה חולקים מזון, מסרקים זה את פרוותו של זה, ולעתים ישנים מכורבלים ביחד בערימה גדולה. מחוץ למחילות נשמע אותן מתקשרות בציוצים כדי להזהיר על התקרבות סכנה. בניסויים הודגם כי חולדות מחלצות חולדות לכודות (במיוחד אם הן מכירות אותן) ומעדיפות לעתים לחלוק אוכל ולא לאכול לבד. על פניו, יש כאן חיי חברה המזכירים את אלה של הפרימטים. אבל עלינו לזכור - אלה לא פרימטים.
דבר אחד האופייני לנו, ושלא נמצא במושבת החולדות, הוא זוגות, או אפילו קשרי חברות בין שתי חולדות. נראה כאילו אהבתן החופשית ניתנת באופן שווה לכל אחד מהפרטים בקהילה. נקבה תזדווג עם מספר זכרים, אך כאן הקשרים יסתיימו.
חולדת החוף מציגה לנו טיפוס של ארגון חברתי. לא קן הנמלים, המהווה כולו משפחה ענקית; לא להקת הדגים, בה כל פרט נשמר לעצמו; גם לא קהילה אנושית, בה יש חלוקת משנה למשפחות. החולדות משתפות פעולה, כשצריך, ונהנות זו מחברתה של זו. אבל בסוף היום, זהו אוסף של אינדיבידואלים, גם אם מדובר באינדיבידואלים נבונים וחומלים. טוב ללמוד על יצורים כאלה, ולהבין כי אינטליגנציה גבוהה לא אומרת בהכרח שמדובר במין שעולמו הפנימי דומה לשלנו.

ראשון-לציון, 9.2025
***

בבית בעיר.
חולדת החוף (Rattus norvegicus) היא מין מלווה אדם, שפלש לישראל בתקופה המודרנית. מקורה כנראה במזרח אסיה, שם מצוי מגוון המינים הגדול ביותר של הסוג חולדה. חולדת החוף נפוצה ברחבי העולם בספינות, כך שהיום קשה למצוא עיר נמל שהיא לא מאכלסת. בישראל היא הייתה נפוצה תחילה במישור החוף, שם היא חלקה את העיר עם החולדה המצויה (Rattus rattus), המין המקומי בארץ.
החולדה המצויה, המצטיינת בטיפוס, הייתה חיה בעליות גג, בעוד חולדת החוף, חובבת השחיה, שכנה בביוב. היום נראה שחולדת החוף השתלטה על ערי ישראל, ודחקה את אחותה אל השטחים הפתוחים והאזור הכפרי.
לחולדות החוף המודרניות גם אין כל בעיה עם טיפוס. הן תמיד היו מטפסות במעלה ובמורד התמרים הקנריים בגן העיר של ראשון-לציון. בחודש האחרון ראיתי אחת מהן קוטפת פירות במרומי דקל וושינגטוניה, לאור יום! בשנתיים האחרונות חולדות חוף גם עשו להן מנהג להיכנס למטבח שלנו, בקומה השנייה, דרך ענף דק של עץ סיסם, שנגע בסורגי החלון. בשנה שעברה גזמתי את הענף בתגובה, אך השנה צמח ענף חדש והופיע עכברוש זכר גדול, שהזיק לעציצים שלנו וחיפש הזדמנויות לעלות על השיש.
הייתי סוגר את החלון בלילה, אך כעת נודע לי שגם זה לא עזר. ביום שישי האחרון תפסתי את העכברוש יושב על עציץ המרווה שלנו, לגמרי לא מודאג מנוכחותי. רק כאשר התקרבתי אליו ממש, כועס ומגדף, הסכים המכרסם לרדת בעצלתיים מהעציץ ולטפס במיומנות של קוף בחזרה אל עץ הסיסם.
הענף התורן נגזם, אבל חולדות הן חכמות ואני בטוח בכך שהן ימצאו דרך חדשה להיכנס אל המטבח שלנו.

רמת-גן, 10.2018