לבעלי דמיון.
חומעת ראש הסוס (Rumex bucephalophorus), הנפוצה בין ארבעת המינים חובבי-החולות של חומעה שניתן למצוא במישור החוף. כמו המינים האחרים, גם היא מתהדרת בפירות אדומים יפים. אם להתאמץ ולעצום עין אחת, אולי תראו את הדמיון במראה הפירות לראשי סוסים.
גבעת השיטה המלבינה, 3.2017
***
חומעת ראש-הסוס (Rumex bucephalophorus) מייצרת שלושה טיפוסים של יחידות הפצה. אלה שאנחנו רואים בתמונה הן היחידות הניתקות. הן קלות ומותאמות להפצה למרחקים. טיפוס נוסף הגדל לאורך הגבעול הוא יחידות שאינן ניתקות. הן כבדות יותר ונובטות במקום בו הגבעול היבש נפל. הטיפוס השלישי הוא יחידות הפצה קבורות, המתפתחות בבסיס הצמח. גם הן כבדות, והן נובטות איפה שעמד צמח האם.
מחקר שנערך בספרד הראה כי ליחידות ההפצה שאינן ניתקות היו אחוזי הנביטה הגבוהים ביותר. קל להבין למה הן קיבלו סיכוי טוב יותר מהיחידות הניתקות: הרי הן היו כבדות יותר והכילו יותר מזון עבור הצמח הצעיר. אבל מה הבעיה עם יחידות ההפצה הקבורות?
החוקרים מציעים את הפתרון הבא: בעוד שיחידות ההפצה שעל הגבעול התפתחו מפרחים שהואבקו מצמחים אחרים, הפרחים התת-קרקעיים שהפיקו את היחידות הקבורות נאלצו כנראה לבצע האבקה עצמית, מה שהיה יכול לפגוע בחיוניות הזרעים בהן.
גבעת חבצלת, רחובות, 2.2022