המרווה המצויה (Salvia verbenaca) היא פרח חורף שכיח ואופייני של הבתה הים-תיכונית. כך זה לא רק באזורנו, אלא בכל ארצות הים התיכון. מה שמעניין זה שבמערב אירופה תפוצת המרווה המצויה נמשכת צפונה לאורך חופי האוקיאנוס האטלנטי, עד לצפון אנגליה, שם היא פורחת בקיץ, בערבות ודיונות.
מה שאני חושב שמתרחש כאן הוא שעקב הדמיון במזג-האוויר בין החורף הים-תיכוני לקיץ האטלנטי, המרווה מצליחה בשני האקלימים. מאידך, עונת חוסר-הפעילות שונה מאוד בשני האזורים: קיץ מול חורף. אבל החורף האטלנטי ידוע כעונה מתונה מאוד, כמעט ללא קרה. כל עוד הצמח לא זקוק לחום ויובש כדי להיכנס לתרדמת, הוא בהחלט יכול לשרוד בתנאים הללו. כך או כך, יוצא שהאקלימים הכמעט הפוכים של הים התיכון ובריטניה מתאימים למרווה המצויה, בעוד האקלים היבשתי של מרכז אירופה, שבמובן מסויים עומד ביניהם, נמצא כבלתי מתאים עבורה.
גן לאומי גבעות הכורכר, נס-ציונה, 1.2010
***
מרווה מצויה (Salvia verbenaca) פורחת בתל קטרה, בפאתי גדרה. זהו מין המרווה הנפוץ ביותר במישור החוף. מדובר בצמח קטן ולא ריחני. מצד שני, הוא גם לא בררן וניתן למצוא אותו ברוב סוגי הקרקעות ברחבי הארץ. הוא גם מהיר למדי ביישוב מקומות חדשים, כך שאפשר לאתרו גם בכפרים נטושים ומעברות עזובות.
פורח במישור החוף בחורף, עד תחילת האביב.
תל קטרה, גדרה, 2.2015