חומת האבן מלאה מחילות של עכבישים ממשפחת הסגסטריים (Segestriidae). כל מחילה מדופנת במשי, עם משפך משי קטן בפתחה. זכר סגסטרי בוגר משוטט הלילה מחוץ למחילתו בחיפוש אחר זיווג. החוש הכימי שלו מספר כי במחילה לפניו גרה נקבה בוגרת. הוא נעמד במרחק מה מהפתח ובקצה רגלו נוגע בזהירות בשוליים של משפך המשי. הנקבה, עם רגליה הכהות הקצרות, יושבת בפתח, אך הזכר לא יכול לבוא בלי הזמנה. הוא נוגע במשפך שוב. ושוב. נגיעה קלה שבקלות. לא פרפורים של חרק שנלכד בסבך הקורים הצמרירי, אלא דפיקה סודית האומרת "הכניסיני."
הנקבה מסתערת עליו, מהירה כברק, וחוזרת באותה מהירות פנימה. אם הוא היה קרוב יותר הוא היה מת עכשיו, אך הזכר עומד בכוונה מחוץ להישג ידה. זאת לא הייתה התוצאה הרצויה. אולי הנגיעות שלו לא עדינות מספיק. אולי הנקבה עוד לא מוכנה להזדווגות או שהיא כבר הזדווגה. הוא נוגע שוב בקצה המשפך. האם הפעם זה יעבוד?
האיברים דמויי-המזרק בקצה בחניני הזכר טעונים בזרע מבעוד מועד, מוכנים להפריה. הלילה עוד צעיר, ובתוך חגווי החומה יש מאות נקבות בוגרות. הוא לא יאכל הלילה, ובחיפושיו חסרי הזהירות, עלול להיאכל. והכי גרוע: הוא לא הזכר היחיד על החומה. זה יהיה לילה ארוך.
עוד פריטה עדינה על חוטי המשי. אולי הפעם היא תסכים?

כפר-סבא, 6.2021