בשנת 2015 התחשק לי מאוד לארגן ביו-בליץ, אחרי שבשנה הקודמת השתתפתי בביו-בליץ הראשון בישראל, שנערך בירוחם. לא ידעתי איך מארגנים ביו-בליץ, אז לפחות יצאתי לבד לשמורת השיטה המלבינה, לערוך סקר ולראות מה יוצא.

הממצא הכי מפתיע שלי מאותו יום היה חזזית: בת-שיח ריסנית (Seirophora villosa). זוהי חזזית שיחנית הגדלה על ענפי עצים. צבעה חום, גופי-הפרי שלה כתומים וגדולים וכל היצע שלה מכוסה בריסים לבנים עדינים.
זהו מין של אזורים חופיים סביב הים התיכון. לאחרונה נתגלו אוכלוסיות באזורים אחרים בעולם, שם אולי בת-השיח היא מין גר. בית-הגידול האופייני שלה הוא חורש חופי של ערער, במערב הים התיכון. שם חזזית זו גדלה בעיקר בחגורת הצמחייה החופית, איפה שהיא מראה עמידות לרסס המלח. עמידות זאת מושגת לפחות חלקית הודות לריסים*, שבניסויים הראו גם השפעה על משטר המים והפוטוסינתזה של בת-השיח הריסנית, המתאפשרת בזכותם גם כאשר החזזית נמצאת ב-20% מתכולת המים המקסימלית שלה.
בישראל אין לנו ערער מתחת לגובה אלף מטר, ובת-השיח בארץ גדלה על צמחים מעוצים אחרים, דוגמת אלת המסטיק, או כמו במקרה שלנו - על שיטה מלבינה. בישראל היא ידועה ממישור-החוף ומשפלת יהודה, לאו דווקא מחגורת הצומח החופי. אני מניח שבאקלים שלנו הריסים נותנים יתרון גם סתם בחורש.
בחלק ממדינות האזור בת-השיח הריסנית נחשבת למין בסכנת הכחדה, והיא אף הוכנסה לרשימה להערכת דרגת סיכון של IUCN. זאת בשל הרס חורש הערער החופי. אני תוהה אם יש למין הזה בית-גידול אופייני בישראל, ומה מצבו.
כך או כך, חרף חיפושיי, מעולם לא הצלחתי לאתר שוב את החזזית הזאת שצילמתי לפני יותר מעשור. אולי היא עדיין צומחת לה על ענף בשמורת השיטה, או שכבר איננה שם מסיבות טבעיות או לא טבעיות. ואולי (כך אני מקווה) אצליח בעתיד למצוא בשמורה פרטים חדשים שלה.

שמורת שיטה מלבינה ישרש, מרחבי-רחובות, 3.2015