העפיפונית המשוטטת (Sympetrum fonscolombii) היא שפירית הנפוצה ברחבי העולם הישן. הזכר מזוהה בזכות בטנו האדומה-צהובה, עיניו האדומות-תכולות והכתם הכתום בבסיס הכנף האחורית. הנקבה צהובה-חומה ודומה לשפיריות רבות אחרות. זחלי שפיריות אלה מתפתחים במהירות ולכן מאכלסים בהצלחה אף בריכות חורף קטנות. בקיץ ובסתיו ניתן לראות מין זה משוטט בשדות, הרחק ממים. נטייתו של הזכר לעמוד בנקודת תצפית, ולחזור אליה שוב ושוב לאחר הפרעה, מקילה מאוד על הצילום של מין זה.
מרחבי-רחובות, 10.2021
***
העפיפונית המשוטטת (Sympetrum fonscolombii) היא שפירית הנראית בימי הקיץ כשהיא - כשמה - משוטטת הרחק ממקורות מים (כאן, למשל, בגבעתיים). במשך שנים היה גם ברור שמין זה מבצע נדידות ארוכות טווח, אך מאיפה ולאן? עדיין לא הצליחו למשדר שפירית, וגם אם ימשדרו, יש בעיה, שכן שפיריות פורשות את נדידתן השנתית על כמה דורות.
קבוצת חוקרים מרוסיה נקטו בגישה אחרת, ומדדו איזוטופים של מימן וחמצן בגופן של עפיפוניות בארצות שונות של מרכז אסיה. מתברר (ולי זה חידוש) שתפזורת האיזוטופים הללו אינה שווה ברחבי העולם, וריכוז האיזוטופים הנדירים נוטה לעלות לקראת קו המשווה.
העפיפונית המשוטטת מיוצגת במרכז אסיה על-ידי שלושה דורות: המגיעות צפונה באביב, המתרבות בקיץ והעוזבות בסתיו. אצל השפיריות שנדגמו במחקר, ריכוז האיזוטופים הנדירים בדור האביב היה גבוה בצורה מובהקת מהריכוז בשפיריות שהתפתחו אין-סיטו במרכז אסיה. הרכב האיזוטופים בגוף השפיריות המגיעות התאים למצוי בחופי הים הערבי - במרחק של 4000 קילומטר מנקודות הדיגום המרוחקות ביותר.
נדידה ארוכת טווח זו מאפשרת לשפיריות לנצל את עונת הגידול החורפית של המזרח התיכון, ואת עונת הגידול הקיצית של ארצות הצפון. מעניין יהיה לדעת אם גם העפיפוניות שלנו, עושות מסעות כאלה, ואם כן - באילו ארצות רחוקות מסיימות את חייהן השפיריות שהתחילו את דרכן בבריכות החורף הצנועות של ארצות החמרה?
גבעת קוזלובסקי, גבעתיים, 8.2023