הידעת שלטחבי כבד יש קשקשים בצד הגחוני, קצת כמו לנחשים?

בתמונה טחב כבד מהמין טרגיוניה גחונית (Targionia hypophylla), עליו מדברים לרוב בזכות המנבגים דמויי הצדפה שלו. אבל אני מצאתי אותו ללא המנבגים שלו, והוא נראה לי תחילה כמו עוד מין של ריקציה, אבל השוליים השחורים של האונות שלו סיקרנו אותי, אז הפכתי פרט אחד. והביטו בקשקשים השחורים הללו!

מתברר שקשקשי גחון הם מאפיין מאוד נפוץ בין טחבי-הכבד. לא הצלחתי להבין מה המשמעות האבולוציונית או הפונקציונלית שלהם. בריקציות מסויימות הקשקשים נמצאים בשולי היצע, וכאשר הוא נגלל ומתייבש, הם חופים עליו. אבל קשקשי הטרגיוניה ממוקמים לאורך ציר היצע, ואינם מבצעים את התפקיד הזה. מה שמרשים אותי הוא, שעל פניו טחבי הכבד האונתיים נראים כמו איזו אצה פרימיטיבית, שהושלכה בחוסר אונים על הקרקע, ושעוד לא פיתחה את המבנה המשותף לצמחי היבשה. אבל בתחתית הטחב חבויים מבנים סדורים, מסורגים, דמויי עלים, המראים כי החזות דמויית החסנית אינה אלא מאפיין שטחי, נגזר, המסתיר את הגאומטריה האמיתית של הצמח.
במחשבתי, אני רואה כיצד טחב כבד קדום, הבנוי כמו ענף שרוע עם עלעלים, מתחיל לפתח את ציר הענף בתור האיבר הפוטוסינתטי העיקרי, ומרחיב ומרחיב אותו, עד שהעלים המקוריים הופכים להיות חבויים לחלוטין מתחתיו, ומפסיקים לשמש לתפקידם המקורי. אני לא יודע אם יש בהשערתי אמת כלשהי, והאם היא נתמכת על-ידי העדויות המדעיות. אשמח לתגובות של בוטנאים באשר לתפקידי הקשקשים ומקורם האבולוציוני.

גבעת הרצליה, הרצליה, 1.2026