ממש כמו זכר המנדריל, זכר הקופצן Thyene imperialis מציג חזית מרשימה, הכוללת רגליים קדמיות מוגדלות וראשחזה צבעוני ומורחב. ממש כמו אצל המנדרילים, מאפיינים אלה - שמשמשים לחיזור ואולי גם לתקשורת בין זכרים - חסרים בנקבה.
כפר-סבא, 9.2020
***
מכבד הנשרן הצפוף (Oloptum thomasii) נראה קצת דבוק בחלק מסויים.
זה בטח כלום? לא בעולם הטבע!
במרכז הדבוקה הזאת מסתתר מטווה של הקופצן Thyene imperialis.
ככל שמכירים יותר את עולם הטבע סביבנו, כך מתחילים לשים לב לאי-סדירויות קטנות, המעידות על הפעילות של היצורים השונים בבית-הגידול. כשיוצאים לשדה, הכל מספר סיפור, וייטב על חובבי הטבע אם ישכחו לפעמים להתעלם מדברים שוליים וייצאו למסעות גילוי בעקבות הרמזים הקטנים הפזורים בשפע ובכל כיוון.
גבעת האירוסים, ראשון-לציון, 8.2021
***
חוקר הטבע אנרי פאבר סבר כי עכבישים, כמו קופצנית ה- Thyene imperialis הזאת, נושכים את טרפם בעורף, כי שם נמצאת מערכת העצבים שלהם. זה לא הכי מדוייק, שכן, מערכת העצבים של פרוקי-הרגליים היא גחונית, ולא גבית כמו שלנו. מצד שני, החיבור בין הראש לחזה בחרקים הוא דק מספיק כדי להגיע למערכת העצבים מכל כיוון. אבל פאבר צדק בכך שעכבישים הצדים ללא עזרת רשת מחזיקים את טרפם לעתים קרובות עם הפנים הלאה מהם, כמו בתמונה. אני מנחש שיש כאן שיקולי נוחות ובטיחות: בצד הגחוני יש הרבה גפיים, שיכולים להפריע לעכביש לקרב את מלקוחיו לטרף, וכשהטרף עוד חי, יכולים לשמש את החרק כדי להתגונן, ואולי אף לפגוע בעכביש.
גלילות, 7.2022
***
נימפת תריסית היושבת על האספרג בתנוחה לא טבעית? חפשו את העכביש!
בפעם הזאת האשמה הייתה נקבה של הקופצן השכיח Thyene imperialis, אחד מהיצורים המעטים שגם נראה חכם, והוא באמת כזה (יחסית לעכביש). לפני שהיא הסתלקה ממני עם טרפה, העכבישה הפנתה אליי מבט בעיניה הקדמיות הגדולות, כאילו שסקרנותה הטבעית התגברה לשנייה על הפחד שלה.
יער האיקליפטוס (החורשה הגלילית), נצר-סירני, 6.2021