גם לפני יותר ממאתיים שנה, בסוף המאה ה-18, השתוללה פה מלחמה. בפעם ההיא היה זה נפוליאון בכבודו ובעצמו, שנשלח לכבוש את המזרח התיכון, ואת מצריים. ארץ הנילוס ריתקה את הצרפתים, והקיסר-לעתיד לא כשל מלספק את סקרנותם. יחד עם הצבא הגיע ערב רב של חוקרים בכל התחומים: ארכיאולוגיה, היסטוריה, גיאוגראפיה, בוטניקה, וכן - גם זואולוגיה. המלחמה הנפוליאונית במצרים נמצאת בשורשיה של האיגיפטולוגיה, ובמידה מסויימת, בשורשי החקר המדעי של אזורנו. כרכים מדעיים רבים נכתבו בעקבות אותה פלישה (ובהזמנת הקיסר החדש!), ובהם תיאורים של לא מעט מינים חדשים.

מין אחד תואר על סמך עכביש שנמצא על גדות תעלת אלכסנדריה (תעלה מלאכותית מהנילוס, שנחפרה זמן קצר לפני-כן, ותיסתם בחול זמן קצר לאחר-מכן). העכביש היה שייך למשפחת הזאבניים והוא קיבל את השם Trochosa urbana.
אני מציע לו את השם: חישורית מצויה.
זהו זאבן בינוני בגודלו (קטן מעט מהוגנה), החי בגדות של מקווי מים קבועים בארצות דרום הים התיכון, המזרח התיכון ודרומה, לתוך אפריקה.
זה אינו מין החישורית היחיד בישראל, אבל הוא בהחלט השכיח ביותר. ניתן למצוא אותו בגדות נחלים, אגמים ומעיינות בכל הארץ, ולאורך כל השנה.

סימן זיהוי טוב לחישורית הוא שני הפסים הכהים והמוגדרים היטב בקדמת הראשחזה. פסים דומים מופיעים בהוגנה (.Hogna spp), אך הם מחוברים בבירור לכתמים הכהים שבשוליהם. יש גם זוג פסים אצל שודדת המים (Pirata piraticus), אבל אצלה הם מתאחדים לפס אחד בצדם האחורי.
אף שהמחקר של המין הזה התחיל לפני מאתיים שנה, הוא נמשך גם עכשיו. הפרט בתמונה נאסף בעבור דגימת דנ"א, שתוכל לגלות לנו דברים חדשים על אבולוציה, ביוגיאוגראפיה, ומילים נוספות עליהן נפוליאון מעולם לא שמע.

נחל אלכסנדר, 11.2023 (צולם בירושלים)