זה מדהים כמה דברים לא מזוהים מסתובבים בשכונות המגורים שלנו.

אני מסתכל כבר זמן מה על גדרות בטון, ומוצא שעל הצד העליון שלהן צומחות בדרך-כלל חזזיות. אמנם על גדרות ישנות ומוזנחות נראה כל-מיני חזזיות בולטות, כמו הישפיות והלבוביות, בתוך העיר נפגוש בעיקר חזזיות שטוחות בהן קשה להבחין.
מדובר בחזזיות מאוד הדוקות למסד. צורתן עגולה או אמורפית. גופי-הפרי הם פריתקיה (גופי-פרי שקועים) שחורים, הבולטים מעט מהמצע, בצורת כיפה מעוגלת, אך לא מושלמת. אין רווח בין גוף-הפרי ליצע. גופי-הפרי פזורים בצורה די אחידה. היצע דק מאוד, סדוק לשדות קטנים, ולפעמים השדות הללו הם ממש קשקשים דמויי עלים. במשך רוב השנה החזזיות הללו כמעט ולא נראות על הבטון, אבל בגשמי החורף הן מקבלות צבע ירוק, והיצע תופח מעט. אז קל לראותן.
אני מבחין בלפחות שתי צורות: אחת ירוקה יותר, עם יצע יותר בולט ותבליטי, ואחת חיוורת יותר, עם יצע יותר שקוע ופחות מובחן. אלה עשויים להיות שני מינים או יותר.

אחרי ששברתי על זה את הראש, ואחרי מעבר על מיני החזזיות הידועים מישראל, אני סבור שמדובר בהדוקיות, ושלפחות מין אחד (זה הירוק יותר) הוא Verrucaria viridula ("הדוקית ירקרקה"?). זאת עקב הדמיון במבנה, והשכיחות של מין זה על קירות מלט, בארצות אחרות. חשוב לציין כי בין מיני ההדוקיות יש אפשרויות אחרות לזיהוי, שהחשבתי לפחות סבירות - אבל אולי הן עדיין נכונות.
אני חושב שהעליונות של ההדוקיות במרחב האורבני נובעת משילוב של סובסטרט לא רגיל (מלט), עמידות החזזית לזיהום אוויר, והיכולת ליישב משטחים במהירות. אני מניח שעם נטישת הגדר ומעבר הזמן, נראה סוקצסיה בין החזזיות, והחלפה של רובן במינים מוכרים יותר.

אמשיך לעדכן, אם יהיו לי תובנות בנושא.

כפר-סבא, 12.2025