הצרעות בנות הסוג Vespa, המיוצגות בכעשרים מינים ברחבי העולם הישן, הן הגדולות בצרעות החברתיות. עקב גודלן, תוקפנותן ועקיצתן המכאיבה, צרעות אלה זכו ליחס מיוחד מהעמים החיים בקרבתן, ולרוב קיבלו שם נפרד משאר הצרעות: דבור (الدبور) בערבית, הורנט (hornet) באנגלית, שרשן' (шершень) ברוסית וכו'.
הצרעה המזרחית (Vespa orientalis, כאן מוצגת לצד פלכיות) היא הנציגה היחידה של הסוג בישראל. היא "מזרחית" רק במובן האירוצנטרי המיושן, שכן היא חולשת על ארצות ערב, פרס ושכנותיהן. מזרחית לתחום תפוצתה, בארצות אסיה הטרופית, נמצא רוב מגוון הסוג. הצרעה המזרחית זוכה למחקר רב בישראל, ובזכות כך ידוע היום לא מעט על אורח החיים והפיזיולוגיה שלה.

מקטע חמד, נחל איילון, 7.2021
***
מצאתי את הצרעה המזרחית (Vespa orientalis) היפהפיה הזאת מנסה לאכול צוף מפריחת הברכיכיטון הצפצפתי (Brachychiton populneus). לפי הגודל, זאת כנראה מלכה צעירה, בשלב בו יש לה מעט זחלים ופועלות, והיא עוד צריכה לצאת מהקן וללקט מזון בעצמה.
קן הצרעה המזרחית הוא חד-שנתי. הוא מתחיל להיבנות באביב, על-ידי מלכה שנולדה בסתיו. לקראת סוף הקיץ הוא יכיל כמה אלפי פועלות שידאגו לאיסוף מזון עבור הזחלים. המלכה עצמה תיזון מהפרשות של הזחלים, ולא תצטרך לצאת עוד מהקן.

כפר-סבא, 5.2022
***
יש משהו מעורר יראה בצפייה בקן של צרעות מזרחיות (Vespa orientalis), כשרואים כיצד החרקים העוצמתיים הללו מתנהלים כקהילה.
הקנים נבנים בחללים, במקרה הזה במחילת חולד שקרסה. את זה כבר ראיתי בעבר. מה שלא חשבתי עליו מעולם הוא שהצרעות המזרחיות חופרות, בדומה לקרובותיהן, הנמלים. אבל הן גדולות בהרבה מכל פועלת נמלים שתמצאו בארץ, והרגבים שהן מוציאות הם בקוטר מילימטרים אחדים. הצרעות אז עפות עם הרגבים. חלקם נופלים בפתח הקן, בעוד אחרים מושלכים במרחק מטרים ממנו ונחים על האדמה ועל הצמחייה.
בתמונה נראית גם צרעה המפרפרת בכנפיה, כנראה במטרה לקרר את הקן. אני משער כי כל הפעילות בצהרי יום שרב מעלה את הטמפרטורה בקן קרוב לגבול הסיבולת הפיזיולוגית של מין זה.

גבעת הכלניות, מרחבי-רחובות, 7.2021