ציציות ציפורן (claw tufts) - צרורות שיער ניידים בקצה הרגל, המאפשרים היצמדות וטיפוס על משטחים אנכיים ואף בעלי זווית שלילית.
קבוצת העכבישים הדו-ציפורניים כוללת משפחות רבות של ציידים שאינם משתמשים ברשת. ביניהם המברישניים, הקפצניים, הסרטבישיים, וכן, גם הזורופסיים - מהם הזורופסיס הוא הנציג היחיד במישור החוף.
היכולת לטפס על קירות ותקרות מרחיבה משמעותית את שדות הציד של עכבישים אלה.
ציוד טיפוס זה שיש לזורופסיס מאפשר לו לעמוד בנוחות בתנוחה שתהיה קשה עד בלתי אפשרית לזאבניים, החסרים ציציות ציפורן.

שמורת אירוס הארגמן, ראשון-לציון, 3.2019
***

עכבישי הזורופסיס (Zoropsis lutea) יוצאים לפעילות בעונה הגשומה. צורת גופם וסידור עיניהם מזכירים זאבן, אך מנהגם לעמוד על חפצים אנכיים (במיוחד גזעי עצים) אינו אופייני לזאבנים, החסרים את ציציות-הציפורן הדרושות לשם טיפוס כזה.
יחסית לכמה שהם נפוצים, עכבישי הזורופסיס הם ממש בלתי-מוכרים בישראל. אני הכרתי אותם רק אחרי שמשפחת הזורופסיים הוכנסה לתוכנית התואר השני שלי. וגם אז לקח לי חצי שנה למצוא את הראשון. מצד שני, משמצאתי זורופסיס אחד, התחלתי למצוא אותם בכל מקום. אתם יודעים איך זה.

מרחבי-רחובות, רחובות, 11.2020
***

למה לעכבישים יש הרבה עיניים?
מלבד זה שעיניים שונות לעתים פונות לכיוונים שונים, כך שניתן לקבל ראייה פנורמית, גם התפקוד שלהן שונה. הזוגות הקדמיים יכולים (לפחות במינים מסויימים) לראות בצבע ולעבד תמונה. הזוגות האחוריים רגישים לתנועה ולעתים מצויידים לראיית לילה. עכבישים מסויימים פיתחו בעיקר סוג אחד של עיניים, ועברו להסתמך על המידע המועבר מהן. קופצנים, למשל, אצלם עיניים הקדמיות הן הגדולות, יודעים לזהות את בני מינם ואת טרפם לפי מראה. זאבניים, אצלם העיניים האחוריות הן הגדולות, הם בעלי ראיית לילה טובה. מצד שני, עכבישים רבים, כמו הזורופסיס (Zoropsis lutea) הצעיר בתמונה, מסתמכים בשווה על שני הסוגים, בלי להצטיין באף סוג ראייה, אך גם בלי לוותר עליו.

כפר-סבא, 9.2021